Gili Bar-Hillel

I’m glad for you, and thanks for sharing. But I do think free speech is one of the rights on the chopping block here.

I read it on Friday, right before we were plunged into war again; feels like a million years ago. Couldn’t stop once I’d started. My favorite perk of this job! But it is 100% for adults, not YA, right? Pretty hardcore SF.

🤧

Am currently landlocked and trapped here due to political situation in this hellhole (Israel). No travel anywhere for the foreseeable future. But a girl can fantasize (by the rockets’ red glare with bombs bursting in air.)

Mine are Tobiko (ginger) and Unagi (tabby), not littermates, rescued separately by the same people but Unagi is probably about two weeks older. Unagi is one of the boldest, cleverest cats I’ve ever met, Tobiko is a bundle of anxieties and as dumb as they come, but extremely lovable nonetheless.

I’m game to try. Bring it on!

Your thread almost reads like the opening of the sketch. Minus the escalation to madness and the bloody bouzouki music!

share.google/oXLZ1Hp4lNuS...

I hadn’t expected her loss to affect our lives to the degree it did. Our entire day upended without the regular walks. Also our youngest graduated high school at the same time so we no longer needed to wake up with him. Asides from it always being sad to lose a pet, we were… untethered. Unraveling.

I was quoting the Monty Python cheese shop skit. 🧀

They are no longer (almost three years later) such good friends, and in fact fight a lot. I think a balance was disrupted when our dog died in August, and broke up their solidarity. But we love them so much together and apart that I still have no regrets.

This happened to us when we adopted the boyos. I had seen pictures of the ginger one and really wanted him, the foster family urged us to also take a second kitten he had befriended. I have zero regrets. It was the smoothest new pet adoption I’ve ever experienced, they eased each other in.

Venezuelan Beaver Cheese?

Yes, that’s the cherry on top. Being a victim of my government on the one hand, and boycotted internationally for being a subject of my government on the other. People who consider themselves leftist applauding the fact that Israeli civilians are suffering, like it mitigates suffering elsewhere.

אני מודה לשניכם, בכל זאת אמשיך בתהליך עם החברה הנוכחית, בתקווה שהולכים ומתקרבים אל היעד.

זאת המקבילה הדיגיטלית של חנות ספרים כמו צומת או סטימצקי. היא לא שייכת להוצאה אחת. בקבוצת הבעלים יש או היתה בעבר קצת בעלות צולבת, אני כבר לא עוקבת מי קנה את מי. כעיקרון הפלטפורמה פתוחה לכל הוצאות הספרים, תמורת עמלות ועלויות שונות שהופכות את זה ללא כדאי בשבילי. 🤷🏻‍♀️

אני רק יכולה להגיד שהוא כמעט מוכן לדפוס אבל עיכבתי בכוונה כי יש סיכוי לתמיכה מהמכון לתרגום ספרות מופת.

שלי, אני מניחה. כרגע (מאז הסבב הקודם מול איראן) יש שני אתרים, זה שפתוח ופעיל וזה שבפיתוח ותקוע. מורסה כואבת, הדבר הזה, לא רוצה להיכנס כאן לפרטים.

מי שמזמין באיסוף אישי אני קובעת איתו פרטנית, כמו תמיד. אבל בימים האלה זה אומר שאני צריכה ללכת למשרד במיוחד כדי לפגוש אותם, אז אני לא נלהבת לעודד את זה.

אני כבר שבע שנים לא מצליחה להרים אתר אינטרנט נורמלי למרות ששפכתי על זה כסף, יזע ודמעות. כבר לא זוכרת כמה פרילנסרים העסקתי. אז אני בטח לא הולכת למכור ספרים דיגיטליים ולהוסיף לצרות שלי את התמיכה הטכנית בלקוחות ואת השאלה איך אני משווקת אתר פצפון ולא מוכר. אני עושה יותר מדי בכוחות עצמי גם ככה.

יש כמעט-מונופול של חברת evrit והם קובעים את הסטנדרט בשוק. יש לי כותרים בודדים שפיזרתי כניסיון בפלטפורמות שונות בשלבים שונים, זה לא היה שווה את המאמץ. אני כן במגעים עם evrit לפיילוט נוסף עבור ספר אחד ספציפי. אבל הם לא הולכים להחריג אותי מהסטנדרט שלהם בדיוק כמו שצומת או סטימצקי לא מחריגים, כי מונופול.

כמו שאני לא הולכת להקים מערך ספרים דיגיטליים, אני לא הולכת לתפור עכשיו פתרונות DRM מאולתרים. למעשה זאת עוד אחת מהסיבות שאני לא מקימה מערך דיגיטלי. זאת היתה מחשבה חולפת של לילה על פתרון פרוביזורי שבנוי על נחמדות. אין לי לא את הידע ולא את הכסף לעשות את זה בצורה רצינית. אבל תודה על הרצון לעזור. ❤️

זהו, חשבתי עם סימן מים שיכלול את שם המזמין. אבל אלה מחשבות של 4 לפנות בוקר אחרי לילה של שלוש אזעקות.

מילא חזיות. בנעליים ניסתה מוכרת לטעון שאני קונה נעליים גדולות מדי ולכן כפות הרגליים שלי גדולות. כאילו זה עניין של משמעת: תקני נעליים קטנות יותר והרגליים ילמדו להתכווץ. (פשוט לא היו לה נעליים להציע במידה שלי.)

i don't know what more we can do beyond cutting the books up in little pieces and making airplane noises while floating a page over to their eyeballs

זאת היתה כוונתי.

חברת השליחויות מפעילה נקודות איסוף מאוד נוחות בנורמה, אבל כרגע לא יכולה להבטיח שהן יהיו פתוחות. לנסות לאלתר מערך איסוף פרטי, כפי שלמדתי בהדסטארטים שונים, זה סיוט. לא מגיע לי העונש הזה.

מעבר לעניין החוזי שהסברתי בהמשך השירשור, יש גם עניין של תמחור. בגלל שספרים דיגיטליים נמכרים יותר בזול, אבל דרך פלטפורמה שגובה עמלה מאוד גבוהה, והתמלוגים במיוחד גבוהים, אני יכולה להישאר עם פחות משלושה שקלים ביד על ספר שנמכר דיגיטלית. וזה… לא בר קיימא. זה גם נוגס בקונים של גרסאות הדפוס שמניבות יותר.

אבל לפעמים אני בהחלט מרגישה פראיירית.

אני יודעת כעובדה שחלק לא מבוטל מהספרים הדיגיטליים שנמכרים בפלטפורמות בישראל נמכרים בהפרה של חוזי הזכויות שנחתמו עבורם. יש הוצאות שפשוט מצפצפות על הנורמות האלה, מגישות דוחות תמלוגים כוזבים ובונות על זה שלא יתפסו אותם. או שהם מספיק חזקים או שהם מספיק מטומטמים. אני לא זה ולא זה.

לא למכור דיגיטלית אלא לשלוח פידיאפים לקוראים כטובה אישית, ולחשב כאילו מכרתי עותק דפוס. זאת לא התנהלות נכונה עסקית או משפטית, אבל כשהעולם מטורף אני תוהה אם לדבוק בכללים של עולם נורמלי זה להצטרף לטירוף. אני רוצה להנגיש את הספרים לילדים.