השופטת קוטה: אין פה הפליה מחמת מין, וגם אם הייתה – היא הייתה מידתית, ובכל מקרה היה אפשר לתת סבסוד רק למבקשי מעמד פליט שיש להם אישור עבודה או לימודים.
התקנה מבחינה על בסיס מעמד של "מבקש מעמד פליט". אין מקום להכיר בכך בתור "עילה דומה".
השופטת קוטה: אין פה הפליה מחמת מין, וגם אם הייתה – היא הייתה מידתית, ובכל מקרה היה אפשר לתת סבסוד רק למבקשי מעמד פליט שיש להם אישור עבודה או לימודים.
התקנה מבחינה על בסיס מעמד של "מבקש מעמד פליט". אין מקום להכיר בכך בתור "עילה דומה".
הנשיא וגנר: התקנה מבחינה לא לפי מין, אלא לפי מעמד של "מבקש מעמד פליט". נוכח המאפיינים של מבקשי מעמד פליטוּת יש לראות בהם קבוצה מוגנת, "עילה דומה" שאסור להפלות בגינה. ההפליה כאן לא מידתית.
הערה שלי: וגנר שמרן למדי בדרך כלל. מעניין שהוא מוכן להכיר בעילה חדשה לאיסור הפליה. >
השופט רואו: מסכים במידה רבה, אבל יש קשר הגיוני בין התקנה לתכליתה. הבעיה אחרת: הפגיעה בנשים עולה במידה רבה על התועלת האפשרית מהתקנה. זו הסיבה לחוסר מידתיות כאן. >
08.03.2026 04:37 — 👍 0 🔁 0 💬 1 📌 0
קרקצאניס: התקנה מבקשת לתת סבסוד רק לאלו שיש להם קשר חזק לקוויבק. גם אם זו תכלית ראויה, יש סבסוד לקבוצות אחרות בלי זיקה חזקה לקוויבק. לכן אין קשר הגיוני בין התקנה למניעת סבסוד לאותן נשים. התקנה לא מידתית.
מה לעשות? לקרוא לתוך התקנה זכאות גם לאלו שביקשו מעמד פליט. >
קרקצאניס: נשים נושאות נטל גדול יותר בגידול ילדים. בלי סבסוד מעונות יום קשה להן יותר להשתלב בשוק העבודה. לתקנה יש השפעה לא מידתית על נשים – ליתר דיוק: על נשים שביקשו מעמד פליטה. זו הפליה מחמת מין. >
08.03.2026 04:37 — 👍 0 🔁 0 💬 1 📌 0
בפסק הדין ארבע חוות דעת, כל אחת מפי אחד השופטים הבכירים בבית המשפט. חמשת הזוטרים הצטרפו לשופטת קרקצאניס. זו דעת הרוב.
לפי סעיף 15(1) למגילת הזכויות, אסור להפלות מחמת עילות מסוימות או "עילה דומה" להן.
קרקצאניס: כשבוחנים עילה מפורשת, אפשר להתחשב גם במאפיינים ייחודיים של קבוצת משנה. >
קוויבק מעניקה לקבוצות שונות סיוע בסבסוד מעונות יום. אלו שביקשו מעמד פליט וטרם נענו, אינם זכאים לסבסוד. האם זו פגיעה בשוויון? אם כן, באיזו עילה?
בית המשפט העליון של קנדה: כן, יש פגיעה בשוויון. זו הפליה על בסיס מין נוכח הִצְטָלְבִיוּת (intersectionality).
יש דעות נוספות.
בקצרה: >
בבתי הסוהר במולדובה נהוגים מעמדות בקרב האסירים. אסירים במעמד הנמוך ביותר מושפלים בקביעות ומחויבים לעבוד בלי שכר בעבודות שאחרים אינם עושים.
בית הדין האירופי לזכויות אדם: הופרו הזכות מפני יחס משפיל (בשילוב האיסור על הפליה) והזכות מפני עבודת כפייה. המדינה צריכה לטפל בפגם השיטתי. >
חטאב הורשע בבלגיה על שהשתתף בפעילות טרור בסוריה. הוא ערער. לפני הדיון הוא נסע – כמה מפתיע – לסוריה בחשאי. הוא נעצר בגבול טורקיה על נשיאת מסמכים מזויפים. לדיון בערעור הוא לא הגיע, והורשע בהיעדרו. הוא טען שזו הפרה של הזכות להליך הוגן.
בית הדין האירופי לזכויות אדם: בוא נחשוב יחד מי אחראי לזה. >
היום סופסוף בית המשפט העליון של ארצות הברית נתן פסק דין פה אחד לחלוטין. אפילו שני פסקי דין כאלו.
גורסוץ' עדיין לא נתן חוות דעת רוב (או פה אחד) בשנת המשפט הנוכחית. סוטומאיור וג'קסון נתנו היום את השלישית שלהן.
פרגוואי הצטרפה להליך שדרום אפריקה הגישה נגד ישראל לבית הדין הבינלאומי לצדק. זו הודעת ההצטרפות ה-16 בהליך.
כתב הטענות:
www.icj-cij.org/sites/defaul...
חברות פרטיות זכו בהליכי בוררות נגד מדינות (ספרד וזימבבואה) במרכז הבין-לאומי ליישוב סכסוכי השקעות (ICSID). החברות ביקשו להכיר בפסקי הבוררות. המדינות טענו שעומדת להן חסינות ריבון זר.
בית המשפט העליון של בריטניה: מאמנת ICSID עולה בבירור שהמדינות הסכימו לנהל הליכי הכרה בפסק הבוררות. אין להן חסינות.
בית הדין: יש לבחון אם ההחלטה להמתין היא הסיבה המכרעת לעיכוב, ואם חלה על החברה חובה כלשהי להמתין. העדפת הצרכים של נוסעי הטיסה הראשונה אינה לבדה עילה לפטור מפיצוי.
04.03.2026 10:56 — 👍 0 🔁 0 💬 0 📌 0
בבדיקות ביטחון בנמל תעופה חל עומס. חברת תעופה המתינה שנוסעי טיסה שלה יסיימו, ודחתה טיסות אחרות שלה. האם נוסעיהן זכאים לפיצוי על עיכוב בטיסה?
ביה"ד הכללי של האיחוד האירופי: גם אם העומס הוא "נסיבה חריגה" שפוטרת מפיצוי, ההחלטה של חברת התעופה עצמאית ואולי ניתקה את הקשר הסיבתי. >
וכמובן, תודה!
04.03.2026 10:27 — 👍 1 🔁 0 💬 0 📌 0
רקע: לפי דיני ארה"ב, אם בית משפט קבע שאיראן אחראית לפיגוע וחייב אותה לשלם פיצויים, אפשר לגבות את התשלום גם מנכסים של חברות בבעלות איראן. איראן טענה שזו הפרה של אמנת ידידות בין המדינות.
בית הדין הבינלאומי לצדק קיבל חלקית את התובענה של איראן.
פסק הדין העיקרי:
בתזמון מעניין בית הדין הבינלאומי לצדק קבע היום מועדים להגשת כתבי טענות בתובענה של איראן נגד ארה"ב.
ב-2023 בית הדין קבע שארה"ב צריכה לפצות את איראן, ושהן ינהלו מו"מ על הסכום. הן לא הסכימו. ביה"ד קבע היום שאיראן תגיש טענות בכתב עד 25 בנובמבר 2026, וארה"ב תשיב עד 25 באוגוסט 2027. >
🤦 צודק. מתקן.
04.03.2026 10:25 — 👍 1 🔁 0 💬 1 📌 0לבל ייווצר רושם מוטעה על קייגן, זו ההקדמה שלה לשאלה לעורכת הדין: אגיד שאני לא יודעת הרבה על הסם הזה, אני מניחה שגם את לא יודעת הרבה על הסם הזה, אז מה שאֹמַר לך על הסם הזה – בואי פשוט נניח שהוא נכון לגבי הסם הזה.
03.03.2026 22:37 — 👍 0 🔁 0 💬 0 📌 0
רגע חביב בדיון: יש לנו מנצחת בתחרות השופטת הסאחית.
במהלך הדיון השופטת קייגן שאלה את אחת מעורכות הדין לגבי איוואסקה.
כמה דקות אחר כך, השופטת בארט לעורכת הדין: אני רק רוצה לשנות משהו מהשאלה של השופטת קייגן. מעולם לא שמעתי על הסם שהיא הזכירה - הוא אמיתי? אה, טוב!
לסיכום: לפי מה שמופיע בהחלטה, ברוב 6–3 בית המשפט קבע שבינתיים צריך להודיע להורים על תהליכי התאמה מגדרית של ילדיהם, ולפנות לילדים בהתאם להעדפת ההורים. ברוב 7–2 בית המשפט קבע שבינתיים אפשר לאכוף את ההנחיות על מורים.
הסוגיה המהותית כנראה תחזור לדיון מלא בבית המשפט.
בארט: ההחלטה כאן אינה סופית, אלא רק לכאורה. ההורים עדיין צריכים לזכות גם בשלב הערעור.
בחרנו לנמק את פסק הדין כי בית המשפט לערעורים טעה בגדול בפרשנותו לפסק דין מחמוד. מוטב לתקן כבר עכשיו. צריך גם להסביר את סוגיית הזכות המהותית להליך הוגן, כי השופטת קייגן תהתה על עניין דובס. >
בארט: החלה פשוטה של הזכות הזו תומכת בהורים שעתרו כאן.
בעניין דובס נקבע שהזכות להפלה אינה עומדת במבחן האמור. לא הוטל שם ספק בעצם הרעיון של זכות מהותית להליך הוגן. >
בארט: בית המשפט קבע מבחן מחמיר להכרה בזכות בתור חלק מהותי מהליך הוגן. היא צריכה להיות נטועה עמוק בהיסטוריה של האומה ובמסורתה ומשתמעת מרעיון החירות המסודרת.
לענייננו, בית המשפט כלל בכך מזמן את הזכות של הורה לגדל את ילדיה, כולל להשתתף בהחלטות חשובות על בריאותם הנפשית. >
השופטת בארט כתבה חוות דעת שמסכימה להחלטת הרוב. הנשיא רוברטס והשופט קוואנו הצטרפו אליה. בארט בעיקר השיבה לטענות של קייגן.
בארט: נכון, הזכות המהותית להליך הוגן היא סוגיה שנתונה במחלוקת. אם זכות אינה כתובה במפורש בחוקה, איך נזהה אותה? >
קייגן: בהחלטת הרוב נכתב רק ש"סביר" שההורים יזכו. אבל כל מי שקורא אותה מבין שזו העמדה הסופית של דעת הרוב.
אולי ההורים צודקים. אולי קליפורניה הגזימה. אבל ראוי שהתשובה לשאלות האלו תינתן בתום הליך של שמיעת טיעונים מלאים. אין סיבה לסטות מסדר הדין הרגיל. >
