קומורו הצטרפה לתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל לבית הדין הבינלאומי בנוגע למצב ברצועת עזה.
12 מדינות אחרות והרש"פ כבר הצטרפו לתיק.
@matanchic.bsky.social
קומורו הצטרפה לתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל לבית הדין הבינלאומי בנוגע למצב ברצועת עזה.
12 מדינות אחרות והרש"פ כבר הצטרפו לתיק.
בית חולים ציבורי מפעיל מגרש חניה. האם הוא זכאי לפטור ממע"מ לגוף ציבורי?
העליון בבריטניה: לא. אין הסדר משפטי מיוחד שהופך את הפעילות לציבורית (לא די בהנחיה של משרד הבריאות על מגרשי חניה). וגם: החניה לא הוגבלה לבאי בית החולים. פטור ממע"מ ישפיע לרעה על התחרות מול מגרשי חניה פרטיים.
קנדה חוקקה חוק חדש: אם דיווחת שאדם אחר נטל מנת יתר, או נשארת איתו בזירת האירוע, אי אפשר להעמיד אותך לדין על החזקת סם שנמצא שם.
בית המשפט העליון של קנדה: בנסיבות אלו גם אי אפשר לעצור על החזקת סם. חיפוש אגב מעצר כזה לא חוקי, וראיות שהושגו בו על עבירות אחרות, ייפסלו.
עוד זה מדבר וזה בא: שר המשפטים של בריטניה הקים ועדה לבחירת מחליפה או מחליף ללורד ריצ'רדס, שיפרוש מבית המשפט העליון ביוני 2026 בהגיעו לגיל 75.
24.10.2025 14:16 — 👍 0 🔁 0 💬 0 📌 0רשומה על המשנה החדש לנשיא בית המשפט העליון של בריטניה, לורד סיילס.
24.10.2025 14:13 — 👍 0 🔁 0 💬 0 📌 0פסקי דין של בתי משפט עליונים ניתנים בהרכב. לכן יש חשיבות למהלכים הפנימיים בין השופטות והשופטים.
ברשומה השלישית והאחרונה בסדרה אני מתאר את דפוס המהלכים הללו בבית המשפט העליון של ארצות הברית בתקופת הנשיאות של רוברטס, בעיקר בשנים האחרונות. וגם: על שופטת ושופט שכבשו נתיב לעצמם.
משנה חדש לנשיא בית המשפט העליון של בריטניה: לורד סיילס יחליף את לורד הודג' בתחילת 2026.
בבית המשפט שני שופטים נוספים ותיקים יותר מסיילס. המינוי שלו מסמן שהשופט הצעיר הוא מועמד חזק לנשיאות אחרי לורד ריד. כתבתי על כך לא מזמן.
עדיין צריך למנות שופטת או שופט מסקוטלנד להחליף את הודג' בתור שופט "רגיל".
אלבמה החליטה להוציא להורג את בויד באמצעות גז חנק. הוא טען שהגז יגרום לו סבל רב מהנדרש, וביקש שיטה חלופית: כיתת יורים. היא תגרום למוות מהיר יותר.
הערכאות הנמוכות דחו את בקשתו. גם בית המשפט העליון דחה אותה היום. לדעת הרוב אין נימוקים. סוטומאיור, בהסכמת קייגן וג'קסון, סברה אחרת ונימקה.
JUSTICE SOTOMAYOR, with whom JUSTICE KAGAN and JUSTICE JACKSON join, dissenting from the denial of application for stay and denial of certiorari. Take out your phone, go to the clock app, and find the stopwatch. Click start. Now watch the seconds as they climb. Three seconds come and go in a blink. At the thirty-second mark, your mind starts to wander. One minute passes, and you begin to think that this is taking a long time. Two ... three ... . The clock ticks on. Then, finally, you make it to four minutes. Hit stop. Now imagine for that entire time, you are suffocating. You want to breathe; you have to breathe. But you are strapped to a gurney with a mask on your face pumping your lungs with nitrogen gas. Your mind knows that the gas will kill you. But your body keeps telling you to breathe. That is what awaits Anthony Boyd tonight. For two to four minutes, Boyd will remain conscious while the State of Alabama kills him in this way. When the gas starts flowing, he will immediately convulse. He will gasp for air. And he will thrash violently against the restraints holding him in place as he experiences this intense psychological torment until he finally loses consciousness. Just short of twenty minutes later, Boyd will be declared dead. Boyd asks for the barest form of mercy: to die by firing squad, which would kill him in seconds, rather than by a torturous suffocation lasting up to four minutes. The Constitution would grant him that grace. My colleagues do not. This Court thus turns its back on Boyd and on the Eighth Amendment’s guarantee against cruel and unusual punishment. Because the Court should have instead granted a stay of execution and Boyd’s petition for certiorari, I respectfully dissent.
"קחו את הטלפון הנייד. פתחו את יישומון שעון העצר. הפעילו אותו. דקה עברה, ועולה המחשבה שעבר הרבה זמן. שתי דקות, שלוש. ארבע דקות. לחצו עצור.
עכשיו דמיינו שבכל הזמן הזה אתם נחנקים מגז. זה מה שממתין לאנתוני בויד הלילה".
השופטת סוטומאיור מסבירה בדעת מיעוט למה לעכב ביצוע עונש מוות. >
רודריגו דוטרטה, נשיא הפיליפינים לשעבר, עצור בבית הדין הפלילי הבינלאומי. לטענתו, לפני שבית הדין אישר לתביעה לחקור את המצב בארצו, הפילפינים פרשה מבית הדין – ולכן אין לבית הדין סמכות.
ערכאת קדם הערעור: לפני הפרישה התביעה ערכה בדיקה מקדמית בנוגע למצב. די בכך כדי לדון בפשעים שנעשו לפני הפרישה.
התביעה של דרום אפריקה נגד ישראל לבית הדין הבינלאומי לצדק: לבקשת ישראל, נשיא בית הדין האריך את המועד להגשת תגובה לכתב הטענות של דרום אפריקה עד 12 במרץ 2026.
23.10.2025 09:29 — 👍 0 🔁 0 💬 0 📌 0ג'ון רוברטס עומד בראש בית המשפט העליון של ארצות הברית כבר 20 שנה (וקצת). בשנים האחרונות המוסד הוא אכן "בית המשפט של רוברטס".
איך הגיע לתפקיד? מה היה לפניו ואילו שינויים התרחשו בתקופתו? כיצד השפיע על השינויים הללו אם בכלל? אני מציע תשובות ברשומה השנייה בסדרה.
ברשומה המסורתית על שנת המשפט החולפת בבית המשפט העליון של ארצות הברית, רציתי לכתוב גם על 20 שנה לנשיאות של ג'ון רוברטס. יצא ארוך מאוד (והתאחר). לכן חילקתי לשלוש רשומות.
היום חלק ראשון: סיכום שנת המשפט 2024. מקווה שמעניין.
השופטת קליבלנד: בית הדין התבקש לתת חוות דעת על החובות של ישראל בלבד. בלי לגרוע מהן, אותן חובות חלות גם על חמאס ועל ארגונים חמושים אחרים ברצועת עזה.
22.10.2025 14:51 — 👍 0 🔁 0 💬 0 📌 0חוות הדעת של סגנית הנשיא סבוטינדה בקישור.
יש חוות דעת נוספות.
חוות הדעת העיקרית כאן:
22.10.2025 14:36 — 👍 0 🔁 0 💬 2 📌 0הסיכום הרשמי מטעם בית הדין כאן:
22.10.2025 14:35 — 👍 0 🔁 0 💬 1 📌 0ההחלטה לדון בבקשה לחוות מייעצת, ניתנה פה אחד.
תיאור החובות (מה שמופיע בשרשור תלוי ביכולת שלי להבין ולתמלל בזמן אמת. צריך לקרוא כדי לדייק) חלקו פה אחד. סגנית הנשיא סבוטינדה במיעוט בכמה עניינים.
בית הדין: המנדט הייחודי של אונר"א נוגע לזכות של העם הפלסטיני להגדרה עצמית. מאז אוקטובר 2023 אונר"א היא הגוף העיקרי שדואג לתנאי החיים של הפלסטינים בעזה.
לישראל חובה לא להפריע בהקשר זה, ולהבטיח את מימוש הזכות של הפלסטינים להגדרה עצמית. >
בית הדין: המשבר ההומניטרי ברצועת עזה יוצר סיכון חמור לתנאי החיים של העם הפלסטיני וליכולתו לממש את זכותו להגדרה עצמית. החובה של ישראל בנוגע לזכות זו משפיעה גם בעניין זה. >
22.10.2025 14:27 — 👍 0 🔁 0 💬 1 📌 0בית הדין: החסינויות וזכויות היתר של האו"ם לא ישמשו כסות לפעולה בניגוד למטרות הארגון. יש לבדוק טענות בעניין. האו"ם בדק טענות על אנשי אונר"א.
מדינה אינה רשאית להשעות חד-צדדית את החסינויות וזכויות היתר על בסיס טענותיה בעניין. >
בית הדין: ישראל חייבת לכבד את הזכויות של עובדי האו"ם ומומחים מטעמו. מזכ"ל האו"ם קובע אם עובד, מומחה או ועדה הם עובדי האו"ם ואם הם פועלים במילוי תפקידם הרשמי בארגון. קביעתו יוצרת הנחה שאפשר לסתור רק במקרים חריגים. >
22.10.2025 14:19 — 👍 0 🔁 0 💬 1 📌 0בית הדין: החובה לכבד את החסינויות וזכויות היתר של האו"ם - הארגון, מבנים שלו, עובדיו ועוד - חלה בענייננו. מבנים של אונר"א נכללים בהגדרה אם פעולתם היא חלק מהמנדט של אונר"א.
חובת הכיבוד חלה גם במהלך עימות מזוין. האו"ם הוא שקובע אם מבנה מסוים נותר שלו. >
בית הדין: גוף של האו"ם פועל במדינה חברה בהתאם להסכמתה. אבל בשטחים הפלסטיניים הכבושים אין לישראל ריבונות. לכן היא אינה יכולה להחליט חד-צדדית באותה מידה איך יפעלו גופי או"ם. >
22.10.2025 14:12 — 👍 1 🔁 0 💬 1 📌 0בית הדין: ישראל, כוח כובש, אינה רשאית לנקוט ריבונות בשטחים הפלסטיניים הכבושים, כולל מזרח ירושלים. החוקים לאיסור שיתוף פעולה עם אונר"א גם במזרח ירושלים אינם עולים בקנה אחד עם חובה זו ועם החובה לשתף פעולה עם האו"ם. >
22.10.2025 14:10 — 👍 1 🔁 0 💬 1 📌 0בית הדין: מה החובות של ישראל מכוח היותה חברה באו"ם?
ישראל, כמו כל חברה באו"ם, חייבת לשתף פעולה עם האו"ם. החובה לשתף פעולה בקשר למצב כאן נוגעת גם לטיפול במצב ההומניטרי ברצועת עזה. >
בית הדין: ישראל חייבת לכבד זכויות אלו.
האוכלוסייה יכלה לממש אותן בזכות האו"ם וארגוניו. כל הפחתה של היכולת של אונר"א וגורמים נוספים להבטיח את הזכויות הללו, תוצאתה שישראל מסוגלת פחות למלא את חובתה. >
בית הדין: הדין הבינלאומי המנהגי ואמנות זכויות אדם שישראל חתומה עליהן, חלים על האוכלוסייה ברצועת עזה. חלות ישנן הזכות לחיים, הזכות מפני עינויים ויחס לא אנושי, הזכות לחירות, חופש התנועה, הזכות לחיי משפחה, הזכות לתנאי חיים נאותים, הזכות לחינוך ועוד. >
22.10.2025 14:04 — 👍 0 🔁 0 💬 1 📌 0בית הדין: הדין הבינלאומי אוסר להשתמש בהרעבה של האוכלוסייה האזרחית בתור שיטת מלחמה.
כאמור, אוכלוסיית עזה לא קיבלה סיוע מספיק. מניעת סיוע הומניטרי מאז 27 במאי 2025 לא הקלה את המצב. בית הדין מזכיר את איסור השימוש בהרעבה. >
בית הדין: לישראל אסור להגביל פעילות של האו"ם, גופיו, גופים בינלאומיים אחרים ומדינות אחרות, אם התוצאה היא יצירת תנאי חיים שיגרמו לאוכלוסייה לעזוב את ביתה. >
22.10.2025 13:58 — 👍 0 🔁 0 💬 1 📌 0