לבל ייווצר רושם מוטעה על קייגן, זו ההקדמה שלה לשאלה לעורכת הדין: אגיד שאני לא יודעת הרבה על הסם הזה, אני מניחה שגם את לא יודעת הרבה על הסם הזה, אז מה שאֹמַר לך על הסם הזה – בואי פשוט נניח שהוא נכון לגבי הסם הזה.
03.03.2026 22:37 — 👍 0 🔁 0 💬 0 📌 0לבל ייווצר רושם מוטעה על קייגן, זו ההקדמה שלה לשאלה לעורכת הדין: אגיד שאני לא יודעת הרבה על הסם הזה, אני מניחה שגם את לא יודעת הרבה על הסם הזה, אז מה שאֹמַר לך על הסם הזה – בואי פשוט נניח שהוא נכון לגבי הסם הזה.
03.03.2026 22:37 — 👍 0 🔁 0 💬 0 📌 0
רגע חביב בדיון: יש לנו מנצחת בתחרות השופטת הסאחית.
במהלך הדיון השופטת קייגן שאלה את אחת מעורכות הדין לגבי איוואסקה.
כמה דקות אחר כך, השופטת בארט לעורכת הדין: אני רק רוצה לשנות משהו מהשאלה של השופטת קייגן. מעולם לא שמעתי על הסם שהיא הזכירה - הוא אמיתי? אה, טוב!
לסיכום: לפי מה שמופיע בהחלטה, ברוב 6–3 בית המשפט קבע שבינתיים צריך להודיע להורים על תהליכי התאמה מגדרית של ילדיהם, ולפנות לילדים בהתאם להעדפת ההורים. ברוב 7–2 בית המשפט קבע שבינתיים אפשר לאכוף את ההנחיות על מורים.
הסוגיה המהותית כנראה תחזור לדיון מלא בבית המשפט.
בארט: ההחלטה כאן אינה סופית, אלא רק לכאורה. ההורים עדיין צריכים לזכות גם בשלב הערעור.
בחרנו לנמק את פסק הדין כי בית המשפט לערעורים טעה בגדול בפרשנותו לפסק דין מחמוד. מוטב לתקן כבר עכשיו. צריך גם להסביר את סוגיית הזכות המהותית להליך הוגן, כי השופטת קייגן תהתה על עניין דובס. >
בארט: החלה פשוטה של הזכות הזו תומכת בהורים שעתרו כאן.
בעניין דובס נקבע שהזכות להפלה אינה עומדת במבחן האמור. לא הוטל שם ספק בעצם הרעיון של זכות מהותית להליך הוגן. >
בארט: בית המשפט קבע מבחן מחמיר להכרה בזכות בתור חלק מהותי מהליך הוגן. היא צריכה להיות נטועה עמוק בהיסטוריה של האומה ובמסורתה ומשתמעת מרעיון החירות המסודרת.
לענייננו, בית המשפט כלל בכך מזמן את הזכות של הורה לגדל את ילדיה, כולל להשתתף בהחלטות חשובות על בריאותם הנפשית. >
השופטת בארט כתבה חוות דעת שמסכימה להחלטת הרוב. הנשיא רוברטס והשופט קוואנו הצטרפו אליה. בארט בעיקר השיבה לטענות של קייגן.
בארט: נכון, הזכות המהותית להליך הוגן היא סוגיה שנתונה במחלוקת. אם זכות אינה כתובה במפורש בחוקה, איך נזהה אותה? >
קייגן: בהחלטת הרוב נכתב רק ש"סביר" שההורים יזכו. אבל כל מי שקורא אותה מבין שזו העמדה הסופית של דעת הרוב.
אולי ההורים צודקים. אולי קליפורניה הגזימה. אבל ראוי שהתשובה לשאלות האלו תינתן בתום הליך של שמיעת טיעונים מלאים. אין סיבה לסטות מסדר הדין הרגיל. >
קייגן: הסוגיות המשפטיות כאן אינן ברורות בהכרח. פסק דין מחמוד חדש, ובתי משפט נמוכים רק התחילו לפרש אותו. הזכות המהותית להליך הוגן – מעמדה לא מובן בכלל. בין השאר, חלק מהשופטים בדעת הרוב הביעו ספק (בעניין דובס ועוד) אם היא בכלל קיימת. >
03.03.2026 02:59 — 👍 0 🔁 0 💬 1 📌 0
קייגן: לבית המשפט לערעורים הוגשה בקשה לדיון מחדש בהרכב מורחב. הוא טרם החליט. למה לא להמתין לו?
בית המשפט צריך כבר כמה חודשים להחליט בבקשת רשות לערער "מלאה" בסוגיה דומה. למה לא לתת בה רשות לערער ולדון בערעור בהליך רגיל? >
השופטת קייגן חשבה בדעת מיעוט בהסכמת השופטת ג'קסון שצריך לדחות את הבקשה גם לגבי ההורים. מבחינת התוצאה הן סברו כמו השופטת סוטומאיור, אבל קייגן פירטה נימוקים.
קייגן: בית המשפט העליון החליט במהירות, לא שמע טיעון מלא, וכבר יודע מה עמדתו המשפטית. >
השופט גורסוץ' לא ציין דבר נוסף. ייתכן שזה רמז לכך שהוא כתב את ההחלטה.
השופטים תומס ואליטו ציינו בדעת מיעוט בלי נימוקים שגם לגבי המורים צריך לבטל את עיכוב הביצוע.
השופטת סוטמאיור ציינה בדעת מיעוט בלי נימוקים שעיכוב הביצוע צריך להישאר על כנו גם לגבי ההורים. >
שיקול שני הוא נזק בלתי הפיך. אם יפגעו בזכויות ההורים בתקופה הארוכה של הליך הערעור, ייגרם להם נזק בלתי הפיך.
שיקול שלישי הוא מאזן הנוחות. צו המניעה מגן על בטיחות הילדים בכך שהוא נותן להורים חלק בהחלטה חשובה לגביהם. >
בנוגע לזכות המהותית להליך הוגן – לפי פסיקה ותיקה, עיקר האחריות לחינוך ילדים נתון להורים, ולא למדינה. בין השאר, נפסק שלהורים יש זכות שלא ידירו אותם מהחלטות בנוגע לבריאות הנפש של ילדיהם. נראה שקליפורניה מונעת מהורים מידע על דיספוריה מגדרית של ילדיהם, שיש לה השפעה על בריאות הנפש. >
03.03.2026 02:59 — 👍 0 🔁 0 💬 1 📌 0
שיקול ראשון הוא סיכויי ההליך. אשר לחופש הדת, לפני כמה חודשים בית המשפט העליון פסק בעניין מחמוד שהורים רשאים להוציא את ילדיהם משיעורים שמנוגדים לאמונה הדתית של ההורים. סביר שההנחיות של קליפורניה אינן עומדות בדרישות פסק הדין. >
03.03.2026 02:59 — 👍 0 🔁 0 💬 1 📌 0
בית המשפט העליון לא ציין מי כתב את ההחלטה. היא מנומקת לגבי החלק שהתקבל (ההורים). אין הסבר למה הבקשה לא התקבלה לגבי המורים.
בית המשפט קבע שלפי השיקולים שצריך לשקול בעניין, אין הצדקה לעכב את ביצוע פסק הדין לגבי ההורים. >
בית המשפט העליון קיבל את הבקשה בחלקה. הוא קבע שאסור לאכוף את ההנחיות כלפי ההורים. כלומר, צריך להודיע להם ולפנות לתלמידים בהתאם להנחיותיהם. אבל בינתיים ההנחיות חלות על המורים.
הערה שלי: לא ברור לי מה אפשר לחייב את המורים לעשות, אם ממילא לא אוכפים את ההנחיה כלפי ההורים. >
ההורים והמורים פנו לבית המשפט העליון. הם ביקשו לבטל את החלטת בית המשפט לערעורים. כלומר, הם ביקשו שכבר עכשיו צו המניעה ייכנס לתוקף – ושכבר עכשיו לא יאכפו את ההנחיות. >
03.03.2026 02:59 — 👍 0 🔁 0 💬 1 📌 0
בית המשפט המחוזי קיבל את העתירה במלואה. הוא נתן צו מניעה קבוע. לפיו, בקצרה, אסור לאכוף את ההנחיות.
המדינה ערערה. היא ביקשה לעכב את ביצוע פסק הדין עד ההכרעה בערעור. בית המשפט לערעורים קיבל את הבקשה לעיכוב ביצוע. כלומר, הוא קבע שבינתיים אפשר לאכוף את ההנחיות. >
הורים טענו שההנחיות פגעו ביכולתם לחנך את ילדיהם. חלק מההורים טענו שנפגע חופש הדת שלהם. אחרים הסתמכו על הזכות המהותית להליך הוגן, בענייננו זכות שאינה כתובה במפורש להשפיע על חינוך הילדים.
מורים טענו שמחייבים אותם לפעול תוך הפרת זכויותיהם. >
קליפורניה הורתה לבתי ספר שאם תלמיד או תלמידה נמצאים בתהליך התאמה מגדרית, בלי הסכמתם אסור לספר על כך להוריהם; ויש לפנות אליהם במגדר המועדף עליהם, בהתעלם מרצון ההורים. הורים ומורים עתרו נגד ההנחיות.
ביהמ"ש העליון האמריקני: בינתיים אסור לאכוף את ההנחיות לגבי ההורים.
יש דעות מיעוט. >
סוטומאיור: לא ברור בכלל אם המחוז החדש (אם אכן יסורטט בסוף) יפר את החוקה הפדרלית. בית המשפט בניו יורק הורה על סרטוט לפי עיקרון שבית המשפט העליון הזכיר בעבר ולא הכריע אם הוא חוקתי.
דעת הרוב חרגה כאן מכל הכללים הרגילים.
סוטומאיור: לפי עקרון פרסל, אסור לשנות את כללי המשחק (ואת אזורי הבחירה) סמוך למועד הבחירות 👇. אבל, כאמור, יש מספיק זמן עד הבחירות. כך גם לפי החלטות של דעת הרוב בתיקים אחרים. בכל מקרה, מעולם לא השתמשו בעיקרון כלפי החלטות לפי דין מדינתי. >
03.03.2026 00:24 — 👍 0 🔁 0 💬 1 📌 0
סוטומאיור: גם אם פסק הדין של הערכאה הראשונה בניו יורק שגוי בעליל, ערכאת הערעור בניו יורק תבטל אותו בזמן. אין סיבה שהעליון הפדרלי יתערב כעת.
ממילא הבחירות רק בעוד שמונה חודשים (ואפשר לדחות מועדים נדרשים לקראתן). אין דחיפות. >
השופטת סוטומאיור, בהסכמת השופטות קייגן וג'קסון, התנגדה להחלטה. לדעתה, אין סיבה לעכב את פסק הדין.
בית המשפט העליון הפדרלי קבע שוב ושוב שידון בהשגה על פסק דין מדינתי רק אם הוא פסק דין סופי של הערכאה העליונה במדינה בשאלה פדרלית. פה בתי המשפט בניו יורק לא הכריעו בשום סוגיה פדרלית. >
אליטו: אם לא נעכב ביצוע, יכול להיות שהגבולות החדשים ייכנסו לתוקף – ויהיו לא חוקתיים. העניין יגיע אלינו סמוך מדי למועד הבחירות, והתוצאה הברורה של פסק הדין תיצור בלגן. כדי למנוע אותו מראש, צריך לעכב עכשיו את פסק הדין. >
03.03.2026 00:24 — 👍 0 🔁 0 💬 1 📌 0
השופט אליטו הצטרף להחלטה והסביר למה. בית המשפט בניו יורק הורה למדינה להפלות על בסיס גזע. אין לכך הצדקה כאן. גם אם חוקת המדינה קובעת אחרת, החוקה הפדרלית גוברת.
נכון, בית המשפט העליון הפדרלי מעכב פה ביצוע של פסק דין שנתן בימ"ש מדינתי של ערכאה ראשונה. אבל יש לביהמ"ש העליון סמכות לעשות זאת. >
מליוטאקיס וגופי המדינה פנו לבית המשפט העליון. העליון קיבל היום את בקשתם ועיכב את ביצוע פסק הדין. כלומר, עד סוף הדיון בתיק – כולל ערעור אפשרי לבית המשפט העליון הפדרלי – לא יסרטטו מחדש את גבולות המחוז.
אין נימוקים לחוות הדעת העיקרית. >
חברת הקונגרס המכהנת, ניקול מליוטאקיס מהמפלגה הרפובליקנית, וגופי המדינה ערערו. הם ביקשו גם לעכב את ביצוע פסק הדין עד סוף הדיון בהליכי הערעור בתיק.
ערכאות הערעור בניו יורק סירבו לעכב את ביצוע פסק הדין. כלומר, יש להתחיל לסרטט מחדש את המחוז.
הערעור לגוף העניין טרם הוכרע. >
המחוז ה-11 במדינת ניו יורק כולל את סטטן איילנד וחלק מדרום-מערב ברוקלין. בית משפט במדינה קבע, לפי חוקת המדינה, שלבוחרים שחורים ולטינים אין הזדמנות שווה לבחור נציגים שהם מעוניינים בהם. בית המשפט הורה לסרטט מחדש את גבולות המחוז כדי לאפשר להם לעשות זאת. >
03.03.2026 00:24 — 👍 0 🔁 0 💬 1 📌 0