מה זה משנה?
דונגל USB - אם אין אחריות.
לשבור את הלפטופ על מישהו - אם יש.
זה הנוהג.
@daveblue-sky.bsky.social
מאות אלפי מאהבות וירטואליות לא טועות!
מה זה משנה?
דונגל USB - אם אין אחריות.
לשבור את הלפטופ על מישהו - אם יש.
זה הנוהג.
היה לנו גם משו כזה.
יום אחד הגענו לעבודה, והחליפו בין השלטים.
קשוח 🥺
בסופו של דבר, אפשר להסתכל עליו כעל גוגל מתוחכם יותר.
עונה מהר, די מדויק, אפשר להתווכח איתו, וגם הוא ישתלט על העולם בקרוב.
אין אמת בפרסום
09.08.2025 07:30 — 👍 3 🔁 0 💬 0 📌 0נמצאה סינטה מהסוג האיכותי והלא וואגיואי.
** כמעט שבועיים בתאילנד, והוא עדיין לא אכל שום דבר מקומי, חוץ מבננה רוטי.
מתחת לגלגלים, ולתת הנחיות לו נהיגה מזורזת "תסובב לפה, תן גז".
מדהים, אבל הילד הצליח להוציא את הרכב שהיה תקוע שם איזה 20 דקות מלחיצות, וכולו גאווה וטפיחה עצמית על השכם.
אימא שלו כבר שלחה הודעות WTF, ו"נראה לך שאתה נותן לבן שלי (כן. גרושה של השמחות) לנהוג???"
עכשיו צריך למצוא לו וואגיו פרס 😁
אז, ולא בפעם הראשונה, נתתי לגוגל מפס, השם יקום דמם, להוביל אותי בארצות מוזרות, וכהרגלו הוא דוחס אותי way off מהדרך.
כמה way?
הפעם נכנסתי לחווה תאילנדית, באמצע שום של כלום, ונתקעתי עם הרכב בשלולית בוצית מהסוג ה"פאק, איך יוצאים מפה???"
אחרי שהתחפרתי עוד, נתתי לבן10 את ההגה. התחלתי לקבור דברים
אפשר הכל.
האישו הוא שאם אין לך ייעוץ משפטי קונקרטי, והגדרת גבולות גזרה, קל להגיע לסיטואציה שאתה מייצר פשעי מלחמה.
למשל ...
מותר לכבוש שטח, אבל אסור להעביר אוכלוסיה.
מותר שלטון צבאי, אבל חייבים לדאוג לכל צורכי האוכלוסיה.
כיף פה 🙄🥺😱
היא הוזמנה אליו.
ובאמת מעניין אם הגיעה,
ומה גבולות הגזרה שהיא קבעה כדי להלבין פעולת כיבוש עם מטרות מלחמה שלא ניתן להגשים
בדיוק חושב למה אני אחזור, בעוד שבוע וחצי,
ואיזה מזל שתיכף רילוקיישן
אצלי קראו לזה אנגיו, אחרי שבניתוח, ימים קודם, הצליחו לגרום בה לקרע 🥺
החלמת טוב?
Full life cycle of a fish
08.08.2025 02:00 — 👍 0 🔁 0 💬 0 📌 0😱
צנתור של הכליה??
אני מבקש להצמד לסקינר, ולהשתמש להבא בחתול.
גם יונה זה בסדר :)
אמר* את זה בזמנו אודי כגן** בצורה מופתית
* שר
** www.facebook.com/watch/?v=207...
בזמנו היה לי מורה, שעד היום כשאני רואה אותו, בשלהי שנות השישים (פלוס פלוס) שלו, עם השיער השחור כהה-כהה שלו, ואני חושב על כמה מגוחך זה נראה - (אבל זה אישו אחר,)
שהיה אומר על העיר השכנה שלנו:
הדבר הכי טוב בעכו, זה כביש עוקף עכו.
אז צפת.
אני לא מבין למה אני באורות על זה שאני עם בן10 ביוניקלו בפעם הראשונה,
אבל אין ספק שהוא מוציא ממני את כל רוח האבא המגניב (כן. אמרתי את זה!), בזה שהוא לא מצליח להתלהב כמוני מהחנות הזו.
באלי להחזיר אותו לאמא שלו בארץ 🙄
כן נו ...
בזמנו אני חתמתי על זה.
מתסכל שזה כבר לא קיים עוד.
את הרעיון של לא להכניס טביעת אצבע?
07.08.2025 09:53 — 👍 1 🔁 0 💬 1 📌 0את שיטות מחקר עשיתי עם סטטיסטיקל.
זה היה משמעותית יותר ברור מאשר עם המרצה של הקורס
פיזיו היה לי נורא!
עשיתי אותו פעמיים.
וזה באסה, כי זה קורס שנתי 🥺
גם את מוח וקוגניציה עשיתי פעמיים.
מבחינתי אלו קורסים טכניים מאד, ואני פחות התחברתי לקונספט הזה, כשזה לא כחלק מהתואר הראשון שעשיתי
יש אפשרות שלא להכניס טביעת אצבע למאגר,
ואז תוקף הדרכון הוא ל 5 שנים במקום 10.
לצד זה, כדי לעשות דרכון עדיין לוקחים טביעת אצבע, והטענה היא שלא מכניסים אותה למאגר.
דרגת אמינות;
למירי רגב יש חשיבה מקורית וביקורתית.
לכל דלקת.
06.08.2025 19:33 — 👍 1 🔁 0 💬 1 📌 0זה הסטנדרט:
כאבי שרירים ותחושת עייפות.
עם הדעות שלהן בכל מה שקשור לגיוס באווירה הנוכחית.
ולצד זה, אני מקבל את ההחלטות שלהן, ושמח שיש להם את היכולת לעמוד על שלהן מולי.
הדעות, שלך ושלי, לא שונות.
אבל כפי שציינתי, גידלתי את הילדים שלי לעצמאות וחשיבה ביקורתית.
זה אומר, ועל זה עניתי לך מלכתחילה: זה לא משנה מה אנחנו חושבים. אם גידלנו אותם נכון, יש להם דעות שאנחנו יכולים להתדיין עליהן. אבל נצטרך גם לקבל אותן כשהן לא יתאימו לאני מאמין שלנו.
אני אב גאה.
ואני לא מסכים
הבנות שלי ישבו לאכול, כמעט מידי שישי עם אחד החטופים.
הגדולה שירתה תקופה לא קצרה ב''שורה''.
הקירבה שלהן לתופת גדולה משל הרבה מהאנשים שצועקים בלי להכיר את המצב עד הסוף.
איפה ההגיון?
הוא לא באמת שם.
זו תשובה שהן נותנות מהלב.
לא מהראש.
הן מאמינות במדינה גם כשהיא מזייפת.
זו הציונות האמיתית.
🤷🏼♂️
לא אדיוט.
באמת שלא.
ועדיין - בת אחת שלי משתחררת בשבוע הבא,
ושניה מתגייסת בקיץ הבא.
הקטנה יודעת שאני הייתי מעדיף שהיא לא תתגייס, באטמוספירה הנוכחית.
אבל היא גם מזכירה לי איך חינכתי אותה. ואת אחותה הגדולה. ואת אחיהו הקטן;
תקשיבו לאבא.
תעשו מה שנכון לכן.ם לדעתכן.ם.
אבא ילמד* לגבות.
*לומד
כן. העיר שאוחדה לה יחדיו לכדי מילה אחת.
זה כמובן שובר את הקרח, ואני מקבל שתיקה של ''אחי, חשבתי שאני יודע לרמות בכל שפה. על שלך לא שמעתי'' שמתלווה אליו שקט ומבוכה.
שלהם. כמובן.
ועדיין, כשעוד תאילנדי קד לי היום ואמר שלום בעברית לא מאד רצוצה, הרגשתי שאני חייב לעבוד על הרילוקיישן הוירטואלי הבא שלי.
עד לאחרונה, בכל נסיעה שלי בגלובוס, על השאלה מאיפה אני - הייתי עונה קפריסין או יוון.
ואז בא אלי איזה תאילנדי, וביוונית שוטפת שאל אותי משהו שכנראה היה ''אז מה, אתה בא לפה הרבה?'', ואני, שיוונית היא לא שפת האם שלי, הסטתי את השיח למקום הרגיל; איך תרצה לעקוץ אותי היום.
מאז הוחלט שאני בא מתלאביב