Noam Chai

פרס נובל לפיזיקה 2025: מנהור קוונטי, על-מוליכים ומחשבים קוונטים השנה הוענק פרס נובל לפיזיקה לשלושה חוקרים מאוניברסיטת סנטה ברברה, קליפורניה (ארה״ב): ג׳ון קלארק, מישל דבורה וג׳ון מרטינס על מנהור קוונטי מאקרוסקופי ועל ״קווינטוט״ מעגלים חשמליים. בשנים האחרונות וועדת ...

הפרס השנה הוענק לשלושה חוקרים על מנהור מאקרוסקופי וקווינטוט של מעגלים חשמליים, אבל מה זה אומר? ואיך כל זה קשור למחשוב קוונטי? מוזמנים לקרוא את הכתבה הבאה בבלוג שלי : www.whatsquantum.org/post/%D7%A4%...

אגב, זה לא אומר שמחשוב קוונטי יחולל מהפכה בסוף, אולי לא לפי לוח הזמנים שמקווים בתעשייה. אבל כרגע, לדעתי עוד מוקדם שיזכה בנובל. אני מקווה שנובל ילך לתגליות יסוד במכניקת הקוונטים או לפיתוחים אחרים.

נכון, אנשים מחפשים את הדבר החם הבא להשקיע ובגלל זה הן עולות יפה. אבל כלכלה מבוססת על הבטחות ולמדע לא אכפת מזה. אני עוד אכתוב על זה פוסט מפורט בבלוג שלי. התעשייה פועלת בקצב שונה מהמדע, ולהערכתי, כמות הבעיות שיש לפתור גדולות מסך ההצלחות. כרגע זה קצת כמו ביטקוין. השקעה טובה, אבל לא יותר מזה.

להבדיל מAI, שהוכיח את עצמו בתעשייה ובשימושים רבים, מחשוב קוונטי לא כזה. לכן להערכתי פרס בתחום יחליש את היוקרה של הנובל. מצד שני, הם כל הזמן מנסים להיות רלוונטיים אז אני לא אתפלא אם זה יקרה. אולי יעניקו פרס על הצפנה קוונטית, או טכנולוגיה קוונטית אחרת. אלו הוכיחו את עצמם יותר.

מי יזכה בנובל לפיזיקה השנה? בשנים האחרונות הוועדה מנסה להיות עכשווית. בגלל שהעולם חוגג מאה שנים למכניקת הקוונטים, יש שתי אפשרויות סבירות- על יסודות התורה, או על משהו עתידי כמו מחשוב קוונטי. התקווה שלי היא שהפעם הם יעניקו על פיזיקה יסודית, ולא עוד גימיק כמו AI. המשך-

לא חשבתי שזה איי פעם יקרה, אבל אני מארגן קונצרט!
לכבוד חגיגות המאה, אתם מוזמנים למופע חד פעמי שמשלב מדע, מוזיקה ווידאו ארט. בקונצרט נספר את סיפורה של מכניקת הקוונטים ונמחיש את התופעות הייחודיות שלה בעזרת קטעי מוזיקה על צ׳לו ופסנתר.
כניסה חופשית בהרשמה מראש!
מחכה לראותכם :)
www.lsgenesis.com

Research posts on Bluesky are more original — and get better engagement Bluesky posts about science garner more likes and reposts than similar ones on X.

מסתבר שלחוקרים משתלם לפרסם כאן מאמרים:
www.nature.com/articles/d41...

בעיית המדידה על בעיית המדידה נכתבו אינספור מאמרים. לכסות את כולם בפוסט אחד זו משימה בלתי אפשרית. אני לא אתיימר לפרט כאן הכל, אבל חשבתי לכתוב עליה במטרה להסביר מדוע חלקנו מאמינים שזו אכן בעיה אמיתית ומדוע חלקנו חוש...

בעיית המדידה נתפסת כעניין פילוסופי בלבד—אבל היא הרבה יותר מזה: היא חושפת סדקים ביסודות שעליהם נשענת מכניקת הקוונטים. מה בדיוק הבעיה (והאם בכלל יש אחת), אילו גישות מציעות פתרון, ומה רוב הפיזיקאים מעדיפים? הפוסט המלא בבלוג!

6# רכזו מספיק אנרגיה במקום אחד, אתם תגרמו להיווצרותם של חלקיקים. תנו לחלקיק מספיק אנרגיה, דבר דומה יקרה. למעשה אי אפשר להתחמק מזה. ככל האנרגיה יותר מרוכזת, ההסתברות שיווצרו חלקיקים במקום גדלה. אם צפיפות האנרגיה גדולה עוד יותר, חורים שחורים יכולים להיווצר!

Cat Video Made with Atoms To demonstrate a new system for rapidly rearranging thousands of atoms, researchers produced an animation featuring Schrödinger’s famous feline.

כדי להדגים את המערכת הזריזה שלהם לסידור אטומים, חוקרים מסין עשו סרטון משעשע על החתול של שרדינגר עם אטומים 😂

אני כרגע עובד על כתבה שתעלה בבלוג על בעיית המדידה, יש למה לצפות :)

מהי מדידה? כיצד משהו הסתברותי הופך לוודאי? ריצ׳רד פיינמן צוטט פעם במשפט שמשקף את התחושה: ״אתם יודעים איך זה תמיד, לוקח דור או שניים עד שנהיה ברור שאין בעיה. טרם שוכנעתי שאין כאן בעיה אמיתית. אני לא יכול להגדיר את הבעיה האמיתית, לכן אני חושד שאין בעיה אמיתית כאן, אבל אני לא בטוח שאין באמת בעיה״.

3#: מקור האנרגיה של השמש הוא מהיתוך גרעיני שלא היה מתרחש ללא מנהור קוונטי. בלי מנהור, חלקיקים פשוט היו נדחים חשמלית ולא מותכים. בזכותו, חלקיקים מדלגים מעל מחסומים אנרגטיים גם אם אין להם את האנרגיה לכך. ההסתברות שהפרוטון יעבור היתוך בשמש הוא אחד ל10 בליון שנה וזו הסיבה שהשמש מחזיקה מיליארדי שנים!

מלבד סיבות היסטוריות, יש לך סיבות מדעיות. הפרשנות של בוהם מסובכת כשמנסים לשלב אותה עם תורת היחסות הפרטית. מעבר לכך, אפשר להראות שעקרון האי וודאות יכול להישבר! (זהו עיקרון שקובע שלא ניתן למדוד סימולטנית במדויק את התנע והמיקום של חלקיק) וכמובן אין לכך תצפיות ניסיוניות

עובדה #2: לפי פרשנות קופנהגן (המקובלת) של מכניקת הקוונטים מיקום (או כל גודל מדיד) מוגדר רק כהסתברות דרך פונקציית הגל ונקבע רק בעת המדידה. בפרשנות דה-ברולי–בוהם המיקום קיים תמיד, והגל ההסתברותי מנחה את תנועת החלקיק. אם כך — למה פרשנות קופנהגן מקובלת? המשך בתגובות

למשל – אם נבדוק מה ההסתברות לקבל עץ במטבע ו־6 בקובייה, בפיזיקה הקלאסית סדר המדידה לא ישפיע כלל.
אבל אם המטבע והקובייה היו אובייקטים קוונטיים – ההסתברות הייתה יכולה להשתנות באופן דרמטי בהתאם לסדר המדידה!

לכבוד חגיגות המאה, אני מאתגר את עצמי לכתוב 100 עובדות על מכניקת הקוונטים בשנה הקרובה.
עובדה #1
הסתברות קוונטית אינה תוצאה של חוסר ידע, אלא תכונה יסודית של הטבע.
בניגוד לקלאסיקה – בקוונטים סדר המדידות משנה את ההסתברות עצמה!

במאמר המהפכני על מכניקת הקוונטים שפורסם היום לפני 100 שנים כתב הייזנברג: ״במכניקת הקוונטים, רק גדלים שניתנים לצפייה עקרונית נחשבים לבעלי משמעות פיזיקלית״. במשפט יש עומק ויופי- מדע מבוסס רק על דברים מדידים, ודווקא מעיקרון זה שלכאורה נתפס ״קלאסי״, צמחה התורה המשונה שקרויה מכניקת הקוונטים.

אזהרה - הכתבה מכילה לא מעט פיתוחים מתמטיים

מאמר הפתיחה של מכניקת הקוונטים לפני 100 שנים בדיוק, ב־29 ביולי 1925, שלח הפיזיקאי הצעיר וורנר הייזנברג (אז בן 23 בלבד!) מאמר פורץ דרך, שהניח את היסודות למכניקת הקוונטים. מבלי לדעת, הוא ניסח מחדש את מכניקת המטריצות שממנה פותח עקרון ...

לפני 100 שנים בדיוק, שלח הפיזיקאי הצעיר וורנר הייזנברג (אז בן 23 בלבד!) מאמר פורץ דרך, שהניח את היסודות למכניקת הקוונטים. מבלי לדעת, הוא ניסח מחדש את מכניקת המטריצות שממנה פותח עקרון האי־ודאות ומשוואת שרדינגר. איך הניסיון להסביר ספקטרום של אור הנפלט מאטום מימן הוביל למהפכה ששינתה את הפיזיקה לעד?

התמונה החביבה הזו לא מראה את המתיחות בין פאולי (משמאל) והייזנברג (מרכז). הם נהגו לבקר קשות אחד את השני. בכמה התכתבויות תמצאו גם קללות, אבל האהובה עליי היא זו שמופיעה כאן בתגובה לניסיון של הייזנברג לבנות את תורה של הכל: ״אני (פאולי) מראה לעולם שאני יודע לצייר כמו טיטאן (ריבוע ריק) רק הפרטים חסרים״.

אי שוויון בל - לא מה שחשבתם פיזיקאים נחשפים לראשונה למכניקת הקוונטים בשנה השנייה של התואר הראשון. לרוב, הקורס נפתח בציטוט של זוכה הנובל, פרופ׳ ריצ׳רד פיינמן- ״אם אתם חושבים שאתם מבינים את מכניקת הקוונטים, כנראה שאתם לא מבינים או...

אי שוויון בל הוא אחד מהנושאים הכי מדוברים וגם הכי מבלבלים בקוונטים. כמעט כל פיזיקאי מכיר את המונח, אבל נתקלתי רק במעט שמבינים אותו לעומק. גם אני נחשפתי אליו בקורס מבוא, ורק שנים אחרי קלטתי עד כמה עקום הוא נלמד. אז החלטתי לעשות סדר -
מה הוא מניח? מה נובע ממנו ובעיקר מה לא?
מוזמנים לקרוא!

מבוא לפצצות אטום איך בונים פצצת אטום ומהם המרכיבים החיוניים שלה? מה תפקידה של הצנטריפוגה ומהי "עוגה צהובה"? כתבה זו תחשוף בפניכם את התהליך המרתק של בניית פצצה גרעינית, תהליך המשלב מדע מתקדם, דיוק הנדסי ומרוץ מתמיד נגד...

בתוך כל הטירוף, אם אתם בממ”ד ויש לכם רגע שקט — זו הזדמנות טובה לקרוא כתבה קצרה שכתבתי על הפיזיקה שמאחורי פצצות האטום והאתגרים ההנדסיים הכרוכים בבנייתן

הקוד של היקום ״הטבע לא פועל לשווא״ כך אמר אריסטו לתלמידיו - לכל דבר יש תכלית. דבריו של אריסטו, הפילוסוף הדגול מיוון העתיקה, הדהדו אלפי שנים קדימה, מהמאה הרביעית לפניה״ס ועד ימינו אנו. אותה מחשבה, תאולוגית כמעט, שלכ...

כפיזיקאי, אי אפשר בלי עיקרון הפעולה המינימלית – הרעיון שראשיתו עוד מיוון העתיקה, מצא את עצמו גם במכניקת הקוונטים ושינה את כל חוקי הפיזיקה
קראו עכשיו את הפוסט הראשון בבלוג החדש שלי על המהפכה המדעית הזו!
רוצים עוד? הרצאה בחמישי בעוד שבועיים – כל הפרטים מחכים לכם בבלוג.