@actiman.bsky.social
אוהב מילים, שירים, מוסיקה. לפעמים גם א.נשים. לא בוחל באמצעים I love words, poetry, and music. Sometimes even people. Not too picky about how I get there.
איך קרה שכמעט הכל מרגיש על בסיס השוואתי?!
05.02.2026 18:45 — 👍 0 🔁 0 💬 0 📌 0הלוואי שההתקדמות בבינה המלאכותית תואץ ושכל ההייטק הזה ייגמר כבר.
03.02.2026 07:48 — 👍 2 🔁 0 💬 0 📌 0ורק התמונה נראית כמו ניסיון לא מוצלח של בינה מלאכותית ליצור תמונת שואה או משהו
02.02.2026 15:57 — 👍 0 🔁 0 💬 0 📌 0הדוקו "מפרץ השמש" בכאן, סודק את הנפש.
אין דרך אחרת לתאר את הרגשות שצפים מצפייה בשוליים הכי שוליים בחברה הישראלית היום. והחברה הישראלית שאיבדה מזמן את החמלה והאמפתיה לחלש, עושה את הכי טוב שלה בלזיין אותו.
עצוב, רגיש, לא אופטימי.
ממליץ בחום.
על הציר שבין אלטרואיזם לאגואיזם תמיד אפשר למצוא מקום להאשים את עצמי
22.01.2026 05:16 — 👍 3 🔁 0 💬 0 📌 0עיבוד מדהים שממחיש את הסופה ומצד שני זורק אותי ישר לשנות ה70, אולי בגלל החליל לא יודע
13.01.2026 07:09 — 👍 1 🔁 0 💬 0 📌 0על ה31 במרץ או ה30 ביוני, רחוק מדי אבל יפה שהסיכויים לתקיפה בתאריכים האלה דווקא עולים...
ממש כמו בשיר של סי היימן...
בפולימרקט מהמרים שלא.
נראה מי מהם מתחכם ומי מפספס
ואז אמר לי סבא, תזכור, בתחרות האינסופית הזאת, כולם מפסידים.
הנחל המשיך לזרום
למרות שחלוקי הנחל
הונחו בדרכו
חבל שלא כתוב לבחור על החולצה AI, עוד נופך אירוני למציאות הכל כך כל כך (אין לי מילת תואר שיכולה להכנס כאן)
06.01.2026 17:49 — 👍 2 🔁 0 💬 0 📌 0ועדיין יש גם את מוצרי מאיר את בייגל שהם בכלל מגרדים את האיכות מצידה השני
06.01.2026 17:47 — 👍 2 🔁 0 💬 0 📌 0אבל הנוחות הזאת, אחח.
לא חושב שיש תכונה אנושית יותר בולטת מעצלנות שבאה לידי ביטוי במוצר הזה.
מכירת חיסול (אבל באיטיות, זה ייקח זמן)
אפשר לנשום
(בינתיים)
אחת מתופעות הלוואי של הAI הוא הפומו העצום שמייצרים סביבו. כמו למשל - מי שלא משתמש בזה נשאר מאחור, או הלחץ הזה שמייצרים על - לא משנה מה אתה עושה, אתה חייב להשאר רלוונטי והדרך היחידה לעשות את זה היא באמצעות AI.
מצד אחד ברור לכולנו שהשינוי הטקטוני הזה ייקח קצת יותר זמן ממה שחושבים אבל מצד שני
חיים בתחושה של
תנאי כליאה משופרים,
ולפחות לא צריך להסתכל אחורה כל הזמן.
לפני איזה מאתיים שנה
היה את הביטוי המקסים הזה שהיינו משתמשים בו,
"בים" - במכלאות, יורד מהאזנה.
קולט שכבר אז קראנו לבסיס, מכלאות.
מוטיב חוזר.
פזמון חוזר.
ורק הזמן מתעקש כל הזמן
לזוז בכיוון אחד.
או שזה אני?
תודה.
יעקב גלעד היטיב לתאר את זה;
לא פעם זה קשה, אבל לרוב מילה טובה - מיד עושה לי טוב...
שוב מטוסים מתעופפים באפילה, סודקים את קולות הערב במנועים רועמים. מישהו מתכנן משהו ואנחנו כאן, הניצבים, הדמויות שבשוליים, לפחות יכולים עדיין לתהות. את התהייה לא ייקחו. אין מה לעשות איתה.
ועדיין קולות הבולבולים לעת שקיעה מהדהדים מציאות אחרת שהלכה לאיבוד
אני זכרתי שהאירוס הארצישראלי מתחיל לפרוח לקראת סוף פברואר, יכול להיות שהזכרון מתעתע...
יש שני אזורי גבעות, האזור שצמוד ממערב - בין היישוב אירוס לשכונות ארגמן/מליבו ויש את הגבעות הדרומיות שבין טירת שלום לכפר גבירול. הפריחה היפה יותר בדרומיות, השטח קצת יותר גדול והגבעות נמוכות יותר.
מרגיש שהפריחה ממש הקדימה השנה, אירוסים כבר בינואר?
בגבעות המערביות או הדרומיות?
עוד יישוב לווין סטייל באר יעקב שייגדל מעבר למידותיו ובעיקר יאפשר ניפוח מנגנונים אדמיניסטרטיביים חסרי תועלת, אבל היי, מפלגת השלטון וכו'.
הקמפיין ממש מוזר. באמת שלא ברור מי שמח ממנו או גאה בו או משהו.
מבחינת מיקום - דרומית לגדרה, שזה דרומית לרחובות. אי שם על כביש 40 הסואן למחייתו.
לא מוקדם מדי לציין שמשהו ביום הזה התחיל מחוספס מדי, או קשוח מדי וקפטיין זה פאקין הרביעי בינואר וכבר מרגיש שחצי שנה עברה.
מצד שני, צריך לעשות משהו כדי להוקיר את זה שמי שכותב ומי שקורא עדיין דורך על הכדור.
הרווח בין שתי התחושות נקרא חיים אני מניח
שלי עדיין צומחים באיטיות..
02.01.2026 18:38 — 👍 2 🔁 0 💬 0 📌 0בנקודות הנמוכות קיים קושי לראות את הצעד הבא. היתרון הגדול הוא שמשם לרוב רק עולים. חוצמזה שאובייקטיבית נשמע שאת מצליחה להתמודד עם אתגרים גדולים וזה כשלעצמו נצחון גדול.
ונצחונות באים עם מחיר. תנסי לראות את שניהם, כשתוכלי, ובינתיים, לשקוע זה אף פעם לא רע.
ואת לא לבד.
ואני אומר
שאיפה לבינוניות.
מה זה בינוניות, אומר לכם - שאיפה ללמטה.
לנמוך.
מרגיש שאתה יכול לעשות את זה - תעצור,
עזוב את זה.
לך על כשלונות. לך על טעויות.
האידיאל שלך יהיה ההפך המוחלט
ממה שכולם מקנאים בו.
קנא בסתמי, בחלש,
בנרפה הזה הקלוש.
תוריד ת'ראש,
תשפיל מבט.
מה יש?
מה קרה?
מה
לזכור שמותר להתאכזב.
בכללי לזכור שמותר.
לפעמים לחזור.
לפעמים להתגעגע.
לבכות (כשצריך).
להסתלסל למעלה.
להפסיק, כבר אמרתי?
איחולים 2026 טייק 2
פעם ביום נשימה עמוקה אחת,
אולי שלוש.
ואולי בכוח כי לפעמים
אין חשק או זמן או
משהו.
פעם ביום לעצום עיניים ולא
להסתכל.
על כלום.
פעם ביום לעשות משהו טוב
אחד.
לעצמי (כי מגיע לי).
פעם אחת להפסיק.
לא יודע מה. אבל להפסיק.
פעם ביום ללכת החוצה.
לא סתם לצאת, ממש ללכת.
לזכור שצריך ללטף.
איחולים, 2026
שיהיה את
הכוח להכיל את הקושי.
הכוח לקום ולהתחיל מחדש
(או לפעמים לפחות מהאמצע).
לזכור לראות את היופי
(שתמיד קיים, תמיד).
להקשיב.
להביט.
לגעת.
לחיות.
להיות מוקפים באנשים שטובים אליי,
להיות טוב אליהם לפחות באותה המידה.
לזכור שהכל זמני.
הכל.
לנוע.
לנוח.
לנשום
(לפרקים).
להמשיך
יותר בכיוון של סמטת בית השואבה נראה לי
31.12.2025 13:59 — 👍 1 🔁 0 💬 0 📌 0פספסתי את זה...
חשבתי שזה מסיבות אחרות...
תרצה לפרט או שנשאיר את זה ככה?
31.12.2025 12:56 — 👍 1 🔁 0 💬 1 📌 0
