מורידה את הסיכה מהשרשרת, מורידה את צמיד הסיליקון הדהוי שהוחלף כבר פעמיים.
כולם בבית 🎗️
@daniellebn.bsky.social
-Something sophisticated and witty- Cover photo by Kelly McKernan She/Her/Hers
מורידה את הסיכה מהשרשרת, מורידה את צמיד הסיליקון הדהוי שהוחלף כבר פעמיים.
כולם בבית 🎗️
זה לא חוכמה, הם כולם בסביבות המלון.
יש כאן מלא, לצערי 🫤
אבל אני נהנית מאיך שהעלילה מתקדמת 😅
התפתחויות חדשות, אני לא עומדת בקצב!
כמו כן, מחקו את הכתובת ליד הכספומט, וממש ליד, ראיתי בדרך לשדה הפגנה למען העם האיראני, עם לפחות דגל ישראל אחד.
כולה מה רציתי, כמה ימים של אסקפיזם מפוליטיקה בעיר אירופאית אחרת?
אנחנו באמת חיים בזמנים מעניינים.
מעוניינת בקצת זמנים משעממים, תודה!
הטייק הכי טוב 👏
25.01.2026 16:54 — 👍 0 🔁 0 💬 0 📌 0תזכרו את הסיפור של יוני ושל עוד רבים אחרים כשהממשלה תנסה שוב לסבן את העם ולמנוע ועדת חקירה ממלכתית עצמאית.
אסור לנו לתת לזה לקרות! האחראיים למחדל חייבים לעמוד לדין, או שזה יקרה לנו שוב.
יהי זכרו ברוך 🕯️
אחותי כבר הבינה מה זה אומר.
יוני הקריב את החיים שלו כדי הציל את החיים של הילדים שלו. מי יודע עוד כמה אנשים מהסביבה המיידית—כמו משפחתה של אחותי—הוא הציל באותו מעשה הקרבה הירואי.
יוני איפה אתה? איפה אתה? א י פ ה?!!! קיבינימט. הזמן הולך קדימה. אין חזרה. אין אפילו ריפליי. 7.10.23. - 12:37. הודעה מהחמ״ל בספרד, אותו מנהל דן. הודעה קולית מיוסף (9) , תקציר ההודעה: ״הם היו בבית ולקחו את אבא. לא יודע מה איתו״. מסתבר שיוני הבין שנכנסו, והחליט לצאת מהממד, כשהוא אומר לילדים להיכנס מתחת למיטה. מה עובר בראש לאבא שיוצא מהבית ומשאיר שני ילדים מתחת למיטה בממד? מי בכלל יכול לחשוב על לעזוב ככה לבד את שני הילדים בני 6 ו 9 כשכבר התמונה די ברורה, לגבי מה שקורה כאן. כשהבית של השכנים בוער והודעות שלהם בקבוצות ושל כל כך הרבה אחרים מסביב לא משאירות מקום רב לדמיון. צריך להיות אידיוט מוחלט, או קר רוח וצלול להחריד כדי לקבל כזאת החלטה. מה אתם הייתם עושים? סליחה על השאלה. תתעלמו. רק הניסיון לדמיין מצב כזה כדי לענות קשה מנשוא. אבל אחר כך.
מה אחר כך? מה באמת קרה אחר כך? הילדים מתחת למיטה בהוראת יוני. ויוני? לא נדע, אבל רק לדמיין, את יוני, יוצא עם הבני זונות מהבית, ויודע ששני ילדים שוכבים בממד מתחת למיטה, ואין לו מושג איך זה ייגמר. האם היה אידיוט גמור או אבא קר רוח וצלול להחריד. האם יציל את עצמו ויגלה שעשה טעות. אני חושב שזה כבר היה בזמן שהיה די ברור, תלוי באיזה קבוצות היית, שהמצב רע. רע מאד. ואין מי שיגיע. פשוט לא מגיעים. אנחנו לבד. צריך להתמודד. לא מה שלמדנו כשהיינו חיילים. לא מה שהאמנו כשהיינו אזרחים. באותן שעות, לא חשבתי על גודל המחדל רב הזרועות ששום מקום ושום רגע ושום פיקוד ושום נושא תפקיד, לא תיפקד, לא חירף נפשו, ופשוט רק לא אחד ענק. אזרחים דווקא היו. לא חיכו לפקודות. באו והצילו. צבא כמעט לא. חמש מאות חיילים בשער הקיבוץ מחכים, ושלוש מאות מחבלים בקיבוץ עושים מה בא להם. לא לגמרי בלי הפרעה, היו כמה יחידות שניסו. וגם נפגעו. אסור לשכוח את מי שכן הגיע, אבל בכל זאת. פרופורציות. (ראוי לציין שקיבוץ בארי מזמין כל שנה למפגש בבארי, את משפחות החיילים מהיחידות האלו שנפלו במהלך הלחימה באותו היום. לא שוכחים).
ויונתן, שצריך להחליט עכשיו ברגע זה, כי מחבלים כבר בתוך הבית, וההודעות בקבוצות כבר די ברורות ואין זמן לחישובים ולבדיקות, והגרזן בממד כנראה לא יספיק. מה אני הייתי עושה? אני לא יודע אם היה לי האומץ (אני יודע שלא), אם היה לי הכוח, לקחת החלטה כזו. אבל מה עכשיו. הוא בחוץ עם המחבלים שמשך החוצה מהבית. מה עושים? בורחים! ובראש כל הזמן הילדים. ישרדו? יבינו למה יצאתי? יבינו בכלל מה קורה? זה בלתי אפשרי. אבל זה קרה באמת. לא סרט, לא תסריט. אין לי אפילו את האומץ להתמודד עם התרחישים של מה אחר כך. השאלה הזו דוחפת את עצמה למעלה פתאום, בלי הכנה, ואני דוחף אותה למטה, מדכא אותה. לא רוצה! לא יכול! לא עכשיו! מתי שהוא….עוד לא. יגיע הזמן. אין לי כח לייצר תסריט. ״היה״ אני אומר. ״אין לי איך לשנות״ אני אומר. אבל היום אני מרים את הראש ובודק. כוחו המשחרר של הוויסקי אולי. רגע נדיר של אומץ שאסור להחמיץ. הולך על זה. שידע מי שכדאי שידע, איך נראה העולם של אבא ברגע בלתי אפשרי. שיבין מי שחייב להבין, מה היא משמעות של אחריות. שיכאב לו גם. שיעצור לשתי שניות וישאל את עצמו שאלות.
זה הכאב הכי גדול. אבא, שיצא מהבית, וכל כך רוצה ברגעים האלו רק להיות עם הילדים. להגן עליהם. ולא יודע אם עשה טעות איומה, או אולי את הדבר הנכון והציל אותם. ועוד יותר מזה, מתישהו מבין שגם לא ידע כבר. ואנחנו כן יודעים. יוני הקריב את חייו למען ילדיו. הנה משפט מהספר שפתאום שייך גם לנו. מבלי לדעת אם יציל או לא. והוא הציל. 8.10.23 - 0:24 הודעה מדן, מהחמ״ל בספרד: איך הילדים? אני: ממש בסדר. אנחנו בשער. מתחילים מסע פינוי. אלו שאלות שתרחפנה מעלינו עד יום מותנו או עד שנהפוך סניליים. אין תשובה ולא תהיה. צריך לחיות עם זה. להתמודד. ברור שזה מה שיוני היה רוצה, אבל זה התירוץ. מי שחי, שיחייה! שיתמודד! רק בקשה קטנה אחת, לטובתכם. אל תגידו לי שנסתרות דרכי האל ובטח ובטח שלא תגידו לי שהכל לטובה. אין. לא קיים. תבינו. אחרת תאלצו להסביר את הרוע. או שאולי הוא יגיד שלא העירו אותו? זהו. אני שולח לפני שאתחרט.
יוני רפופורט היה השכן של אחותי ומשפחתה בבארי.
בשבת ה-7 באוקטובר, כשהבין שמחבלים פרצו לבית שלו, הוא אמר לשני ילדיו להתחבא בשקט מתחת למיטות, ויצא מהממ"ד לבדו.
שעות אח"כ, כשבחוץ כבר לילה, וכשכח צה"ל הגיע בסוף לחלץ את בארי, הם אספו את כל הניצולים באזור לבית של אחותי, ושני ילדיו של יוני הגיעו לבדם.
אנטישמי בעיניי 😂
25.01.2026 09:47 — 👍 8 🔁 0 💬 2 📌 0להעתיק מגוגל טרנסלייט זו כנראה אומנות שלא כולם בליסבון מסוגלים לה 🤷♀️
womp womp!
סופה, לא סופה, עדיין תולים את הכביסה בחוץ 🤷♀️
21.01.2026 15:15 — 👍 3 🔁 0 💬 0 📌 0מזג האוויר פה הזוי כמו בלונדון. נחתנו בפרופר סופה, יצאתי מהרכבת לשמש מסנוורת. עכשיו סתם מעונן.
בפעם האחרונה שהייתי בפורטוגל אמרו לי שפורטו זה כמו לונדון בליסבון זה כמו דרום-איש אירופה. מה זה זה.
בחורף אני משאירה את התנור פתוח אחרי שהוא מסיים. למה לבזבז חימום טוב? 😅
21.01.2026 15:08 — 👍 3 🔁 0 💬 1 📌 0איזה מייאש 😔
21.01.2026 15:00 — 👍 2 🔁 0 💬 0 📌 0מאוד, תודה 💗
21.01.2026 14:58 — 👍 1 🔁 0 💬 0 📌 0Screenshot of a flood alert and a severe coastal event warning for Lisbon, Portugal, with a map showing the affected region
כמובן שכשאני סוף סוף יוצאת ל"חופשה" כדי לפגוש את ההורים בליסבון, בערך בפעם היחידה בשלוש שנות הגיהנום האחרונות שהן חיי, מקדמת את פניי אזהרת סופה ושטפונות.
קלאסי.
קנאה 😢
לא אכפת לי מהקור פה, אבל אני מתגעגעת לשמש
לונדון, העיר שיש בה יותר קליטה סלולרית טובה יותר בטיוב, מתחת לאדמה, מאשר ברחוב.
14.01.2026 18:46 — 👍 13 🔁 0 💬 0 📌 0I can't recommend @avivor.com enough!
The awesome custom geeky road poster she made for us is still the centrepiece of our living room, over a decade later 💜
פיד לונדון!
למכירה זוג כרטיסים למיוזיקל Operation Mincemeat שקיבל מלא ביקורות מעולות.
הערב ב-19:30 ב-Fortune Theatre.
מחיר: 30 פאונד לכרטיס, 60 לשניהם - זה מחיר אקסטרה מעולה בהתחשב במחיר הרגיל.
גם המיקום טוב: C4-5 כיסאות (זה במעגל השני)
הפיצו הלאה או קנו.
יש היום מצעד שנתי ב'הקצה' ויום התרמה לתחנה בה הכל נעשה בהתנדבות->נשמח אם תוכלו לסייע גם בסכומים קטנים. כל צוות הקצה עושים את הכל בהתנדבות. אנחנו לא חובבנים - כולנו מגיעים ממוזיקה, רדיו, תקשורת ועיתונות. כולנו רואים חשיבות עליונה בקיום גוף תקשורת חופשי ועצמאי, ובזמן זה בפרט
www.kzradio.net/donate2025
מלכה 👑
30.12.2025 16:37 — 👍 1 🔁 0 💬 0 📌 0חברה טובה מגייסת לצוות שלה אנשות טובות. שלחו קו"ח ו/או הפיצו הלאה אם אינכם אנשות ו/או טובות.
www.wiz.io/careers/job/...
This is true and I was the only one on set excited about it (and playing the song on my phone to blank stares)
30.12.2025 04:21 — 👍 39102 🔁 9143 💬 393 📌 220לג'יט. חייב להיות משהו באמצע...
30.12.2025 16:28 — 👍 1 🔁 0 💬 1 📌 0אאוץ'. תנחומיי, שמחה שזה עבר!
30.12.2025 16:25 — 👍 3 🔁 0 💬 1 📌 0פאק, אני כל כך מצטערת, איזה חרא זה 😔
שולחת חיבוקים ואיחולים שלכל הפחות תוכלי להתחזק נגד הרעל הזה בכל יום שעובר
ואז הוא סיפר שגם מאובחן לפני שנים והחלטתי שאני לא יודעת דבר על העולם.
Fin
אגב, מזכיר לי שכשקיבלתי את ההבחנה סיפרתי לחבר הכי טוב, ותגובתו היתה: "כן, ידענו את זה כבר לפני שנים, למה הלכת לעוד אבחון?", והייתי צריכה להסביר לו שטוב שהוא ידע, אבל לי לא היה מושג וזה האבחון הראשון שלי. הוא אמר שהוא פשוט הניח שמתישהו אבחנו אותי 🤷♀️
30.12.2025 16:18 — 👍 10 🔁 0 💬 1 📌 0אני יודעת שלא לזה התכוונת, אבל השינוי הכי גדול שאני מעוניינת בו הוא להיות מועסקת במקצוע שלי (עם עדיפות גדול במקום שאני לא ארצה למות בו). אני פאקינג נכס, שמישהו יבין את זה כבר.
לכל שאר השינויים אני כבר אדאג לבד כשיהיה לי כסף...