העולם החדש של השיווק האישי -
פודקאסט שיהיה רק שלכם!
* סיוע בכתיבת התסריט והמבנה
* ליווי והדרכה צמודה
* אולפן משוכלל ומאובזר:
מצלמות באיכות גבוהה
מסך ירוק
רקעים שונים
וידאו / אודיו / גרפיקה
עשוי להתאים לכם? דברו איתי
מתאים למישהו שאתם מכירים? תפנו אליי
לפרטים: pollack.tuvi@gmail.com
לא בוסטון, לא ניו-יורק, לא הלייקרס ואפילו לא קליבנד. גמר ה-NBA שייצא הדרך בסוף השבוע יפגיש את אוקלהומה סיטי (כצפוי) ואינדיאנה (מה שממש לא היה צפוי). אז התאספנו – ציפי שמילוביץ', גבע קרא-עוז ואני לשיחת סיכום (הגמרים האזוריים) וקידום הגמר.
@tzipshmil.bsky.social @gevakraoz.bsky.social
bit.ly/4kjlkgJ
ההודעה המופרעת של זה שמכונה בטעות "שר הביטחון" נגד יאיר גולן - שהוא לא שר אבל בוודאי ה-ביטחון, רק מחזקת את כל מה שזעמתי עליו במונולוג שהקלטתי אתמול. אז בין ה"תחביב" לפארסת ראש השב"כ וצעדי ה"עונשין" על מי שהיה סגן רמטכ"ל, מוזמנים להקשיב ולהפיץ את הזעם שלי bit.ly/4kyIxLU
אני מכבד את דעתך, אבל לפחות בשיחה הזו לא היה שום דבר קיצוני. לשיקולך כמובן
היה רגע בשיחה שלי עם קרן הבר שתפס אותי לגמרי לא מוכן. בניגוד לעבר, אמרה קרן, בתקופה הזו אני כבר לא מזדהה אוטומטית כישראלית. ומי שמכיר אותה, את הרקורד שלה ואת הנסיבות, יוכל אולי להבין את עומק השבר. דיברנו על הרבה דברים, אבל בעיקר על איך אנחנו נראים מרחוק. ובמקרה שלה, כמעט שנה בברלין bit.ly/3GXbR07
זה באמת משנה?
אין עדות חותכת למצבנו ולמה שנהיה מאיתנו יותר מהוויכוח על כן או לא ג'נוסייד. זוכרים את המערכון "רצח רבין - בעד או נגד"? אז הנה, הגענו לאן שהלכנו. אם הרג חסר אבחנה וקטל יומי של עשרות ומאות אזרחים - ביניהם נשים וזקנים, תינוקות וילדים, הוא נושא לדיבייט אקדמי - אז באמת שאין לנו תקומה
זוכרים שארה"ב הייתה פעם מנהיגת העולם החופשי? מעצמה שקידשה דמוקרטיה, חופש, השכלה, מחקר, מדע וקידמה? אז יש מצב שזה נגמר. נשיא המעצמה סיים מסע מושחת בין דיקטטורות מדבריות וסימן לעולם המערבי שהעולם הישן עבר מן העולם. דיברתי על זה עם @tzipshmil.bsky.social ציפי שמילוביץ' bit.ly/4jVg9mZ
אף אחד מאיתנו לא יינקה ממה שנעשה בשמנו בזמן הזה. אף לא אחד מאיתנו. מי שתומך בהתלהבות, מי שמשתף פעולה, מי שמסכים בשתיקה, מי שמתנגד בלחש וגם המעטים שזועקים. הזוועות רשומות על שמנו, נרצה או לא. ובכל רגע שאנחנו לא עוצרים את הטירוף הרצחני הזה, אנחנו מקרבים את עצמנו - את כולנו - לאבדון
היה ג'ו היחף המושלם
Field of Dreams
הכל רותח, הרבה עניינים הצטברו, הייתי חייב להוציא קיטור אז קראתי לגבע קרא-עוז לעזרה. וגבע, כשקוראים לו, הוא בא (גם אם זה יוצא על השנ"צ של צהרי שישי). דיברנו על הזגזוגים של טראמפ, על קטארגייט, על הטירוף במערכת הפוליטית וגם על פלייאוף ה-נבא. בואו להתעצבן איתנו bit.ly/42P39JJ @gevakraoz.bsky.social
אין כאלה
מי שעדיין חושב שהשב"כ יוציא ראש ממשלה לנבצרות, שישכח מזה. וגם אלה שדורשים ממאבטחי היחידה לאבטחת אישים להוציא לאור את הסודות - זה כנראה לא יקרה, בטח לא בזמן אמת. שוחחתי עם בכיר השב"כ לשעבר איתן בן דוד על המשבר הגדול בצמרת הארגון והסיכוי לריפוי bit.ly/4jIt4Jc
רבים כאן מקבלים את הטקסטים השבועיים של דוד מידן, לשעבר בכיר המוסד ומי שהשלים את עסקת שליט. מידן לא בורר במילותיו בקטעי השירה (כמעט) שהוא מפרסם בקבוצות הווסטאפ וברשת - וכך גם בשיחה בינינו. קחו לכם שעה לתוך יום הזיכרון ותקשיבו לאדם חכם שיודע דבר או שניים bit.ly/3GuJZQJ
כבר העירו לי שחסר כדורגל. נשמור משהו לשיחות הבאות. בכל זאת, יום השואה
תודה. אכן, זה גם מה שאני חשתי כבר במהלך ההקלטה
כשמלחמת העולם השנייה הסתיימה, העולם הנאור היה בטוח שלעולם לא עוד. ובכן, לא ממש. כי גם אם עידן המלחמות הגדולות (אולי) חלף, 80 השנים שחלפו מאז היו זרועות באינספור מלחמות. לרגל יום השואה, שיחה עגומה ומעוררת מחשבה עם ההיסטוריון חוקר גרמניה, פרופ' משה צימרמן bit.ly/4jKfLHz
וגם בתוכם אני מזהה, ממקור ראשון ממש (הרבה מעגלים של חברים, קולגות, משפחה, שותפים למסע, מפגינים מתמידים, פוליטיקאים ואפילו מובילי דעת קהל) - כולם מותשים. ברמה הפיזית, אבל עמוק בפנים, בנפש. בנשמה. אירחתי בפודקאסט מאות פוליטיקאים, מובילי מחאה, אנשי אקדמיה, קצינים - בכל הרמות. לאף אחד לא הייתה בשורה
קראתי בתשומת לב ואני לא בטוח שאנחנו באמת חלוקים. אז אגיד רק שהחלק שלא מחובר לבעיה (הדיקטטורה) ולפתרון המתבקש האפשרי (אולי) - שהוא מחאה רציפה ועיקשת, הוא רוב מוחלט, עצום, של העם. יש כאן יותר מ-10 מיליון בני אדם ובמקרה הטוב יש כמה עשרות אלפי מוחים מתמידים. אולי 100,000. בדוחק
>> ובעיקר אין אפילו לא אדם אחד ("מנהיג"?) שאפשר ללכת אחריו. לעיתים אנחנו חשים שכל אחד מאיתנו הוא אולי אור קטן - אבל אין בנו את היכולות הנדרשות להפוך לאור איתן. מיליוני אנשים, בכל התחומים ובכל הגילאים ובכל הפוזיציות מחפשים משהו להיאחז בו, מישהו ללכת אחריו. ואין. פשוט אין
>> חולשות אנושיות, חולשות מבניות, חולשות אמוניות, לאומיות, זהותניות. אנחנו נופלים מהרגליים. הדיקטטור בכוח ובהתהוות שאב מאיתנו את כל הכוחות ש(אולי) היו לנו פעם. אנחנו חברה עייפה. מותשת. אנחנו חיים בתחושה שאין לנו עם מי לדבר ועל מי לסמוך, שאין שבנמצא שום דבר שעוד אפשר להאמין בו >>
