baruch

וכל עוד לא הוכח אחרת, אדם הוא בחזקת הסוג השני

לא מבין את האנשים שתופסים ממני. את אלו שלא - אני מבין מצוין, הם יודעים לראות אותי מבעד לכל השכבות המטופשות, מזהים את כמויות הזיוף, קולעים אל מה שאני באמת

כשאני עייף אני מתוודע לאמת האחת היסודית שהכול בלתי נסבל ואין שום טעם לחיות. כשלא, יש לי מספיק כוח להסיח את הדעת מכך

Be your own goddamn moral compass

הניתוח הצליח האוכל מת

גל של השלמה: לא שמשהו השתפר, אבל המחשבה על הרע שהיה ושיהיה קצת יותר נסבלת. אבל אל דאגה, הוא חלף מהר

אך ההשפעה העיקרית והמשמעותית ביותר לא הייתה בדברים כגון אלו אלא בתחושה שחדרה אל ליבותיהם של כל איש ואישה - צופים בנו. אנחנו כבר לא לבד בשחור הגדול, יש עולם שלם אחר שיודע על המתרחש כאן ואף מגלה בו התעניינות רבה.

הידיעה שאכן ישנם יצורים תבוניים בחלל, ולא זאת בלבד אלא שהם יודעים על המתרחש כאן ברמה גבוהה של היכרות והבעת עניין, השפיעה עמוקות על כלל המדינות. משאבים רבים הופנו אל ניסיונות התחקות וחקר העניין, והתובלה והלוחמה הבין כוכביות אשר אז היו בחיתוליהם קיבלו תנופה רצינית. >>

אך רק נציין כעת שמעורבת בו תכנית לנוער מחונן במדינה קטנה. המסר היה אוסף של מילים בצרפתית שהביע חשש עמוק מפני עליית הנאצים לשלטון באירופה וההשלכות שעלולות להיות לכך, תוך ידיעה שההודעה תגיע רק בעוד שנים רבות, אך עדיין הם יכלו לעמוד מנגד.

למרות שבשלב ההוא עוד לא היה ידוע שום דבר על האותות. התפתחה מעין מלחמה קרה בין מדינות שונות מי מצליח לפענח ראשון את המידע שהגיע. ככל שנחקר יותר כך היה נראה שהוא נשלח במכוון אל כדור הארץ, ואף ניסה להיות בעל משמעות כלשהיא. סיפור הגילוי המלא ארוך ומלא בפרטים, <<

קיומם נודע לנו באזור שנת 2040, כאשר תחנות קליטה בארצות שונות קיבלו אותות חריגים. שנים רבות המידע היה מסווג לחלוטין ומספר מצומצם של צוותים עבדו על נסיון להפיק ממנו מסר בעל משמעות כלשהיא, מה שלא מנע משמועות רבות על חייזרים לעשות להן כנף, כאשר חלקן תיארו איומי מלחמה רצחניים ומיני תבהלות אחרות,

כל העונה השנייה היתה נורא מאכזבת

כן הצעתי ככה בגלל הלוגו של הפרפר

אולי פרפורים? נשמע מוזר אבל גם ציוצים בטח נשמע מוזר בהתחלה

איזה סיוט שאין

חופש השמור למקום חדש כמעט בלי עוקבים, משולח כל רסן של ציפיות, של פרסונה מדומה. לא הבדל תהומי אך פסיעה קטנה אל שדה מרשרש שלא נחרטו בעשביו שבילים

אולפנים שלמים דנים יומם ולילה על המצב הגאופוליטי ולאן הדברים מתקדמים, האם תפרוץ מלחמה ומתי, אנשים מפתחים קריירות בנושאים הולכים ומתמקדים בנושאים מסוימים, הם מכירים אותנו יותר טוב ממה שאנחנו מכירים את עצמנו.

ועם התקדמות הטכנולוגיה אצלם כך יכולות העיבוד, עד שכיום מוקרנים על מסכים גדולים ברחבי עריהם קטעי וידאו בלייב של המתרחש על כדורינו, כלומר מה שהתרחש כאן לפני כיותר ממאה שנה, והם צופים ונפעמים מהסיפור האנושי הגדול ומתרגשים מאינספור הסיפורים הקטנים. >>

בכוכב רחוק מכאן, יותר ממאה שנות אור, ישנה ציווילזציה מתפתחת אשר שמה לה לתחביב שהפך למטרה וכרגע מהווה את עיסוקה המרכזי – רישום ומעקב אחר גלי האור הנפלטים מכדור הארץ. הם מעבדים ומצליבים את כל המידע המגיע אליהם, בהתחלה היו כתבי רשומות ששרבטו בספרים עבי כרס כל התרחשות שניתן היה לפענח,

אני יודע שזה לא הפורום שלי, אני יודע שלא הייתי מצליח להשתלב שם ולהתחבר, הכול אני יודע ועדיין היצר החברתי שלי מפוצץ אותי בקנאה. האדם הוא יצור מקנא

הדבר הכי קשה שעשיתי בחיי זה הורות. לראות את עצמי מתנהל כמו שלא הייתי רוצה לדמיין. מאיפה כל הכעס הזה בי? מי זה האיש שצועק ומאבד עשתונות ככה? ומה עושים מול בעיות ומכשולים שנראים, באמת, בלתי עבירים?

מקום חדש, ברמה האישית, נסיון לשחזר בדיוק את מה שהיה במקום הקודם? אפיק השקעה חלופי למקרה של קריסת המניות? או הזדמנות לדף חדש, לתת ביטוי לצדדים אחרים? אולי מקום ליצרתיות, לתרגל כתיבה
היו שלבים בחיים שהמעבר למקום חדש היו לי כמו פרישת כנפיים מתוך גולם דחוק ומתפורר