זאביק

דער עיקער פארק "נעימי"... 🙄

דיברתי עם חבר, פליט סורי בארה"ב, סיים את השיחה ב-"בקרוב אצלכם" 😳

ובהמשך לציוץ על האמדי, אני חושב שהגיע הזמן לשיחה על הדאון...

הגרסה הקצרה של השיחה - כמו ההשפעה של האמדי, גם הוא עובר.

בשולי הדברים, כשחברים מהמרכז באים לבקר ושואלים "מה להביא?", התשובה היא, תמיד, מאפים.

יום שבת, 1 בלילה.
סיר חמין בתנור.
ציר עצמות על הגז.
שוק כבש בתנור (השני).
בן זוג ישן על הספה.
כיף בפריפריה.

אין כמו לקלף חתיכות בצק יבשות מהידיים באמצע פרזנטציה חשובה ולקלוט באיחור את המבט ההמום של הלקוחה. לא חשוב איך אני יודע...

כשמסתכלים מעמק יזרעאל, גם בת-ים היא תל אביב.

מהצד השני - עדיין מרגיש מאוד בר מזל לטוס בביזנס, כך שלא מרגיש שיש לי זכות להתלונן...

להתקל בדבר שהוא רטרו למשהו שהייתי מבוגר מכדי להתלהב ממנו בפעם הראשונה שהוא הופיע.
רמה חדשה של זוקן.

כי זה יהיה הדבר הנכון והיעיל לעשות.

אני לא אדם שנוטה לעשות את הדברים הנכונים והיעילים.
אני אדם שנוטה להתלונן.

זה ייקח זמן, אבל זה יקרה.
אולי.
לא בטוח.
נראה.

יש לי ארבעה פידים - פולואינג, דיסקובר, פופולר וית׳ פרינדס, ופידגייז.
הם זהים לחלוטין.

אני אומר שלושה משפטים בקול. זה כל מה שצריך.

כאילו, הגעתי אחרי שכבר נגמר?