ברכותינו למנהיג החדש של איראן, מוג׳תבא קרטונאי
מה אכפת לי מה המשמעות האמיתי בפועל זה השיט הכי מצחיק ששמעתי בחיים שלי
שם לייקים לתמונות של בנות בבלוסקיי ככלי חיזוק חיובי
לא נרגע כבר יומיים מהסרטון שמישהו מסביר את המשמעות של המילים הראשונות בשיר "גלגל החיים" ממלך האריות (אתם יודעים - "א סיבניה!" וכו') והתרגום הוא ליטראלי "תראו, אריה! אומייגוד! אריה!"
שמים את הקטן בגן
אשתי: אתמול הוא היה במסעדה ואכל מלא דברים חדשים - פטה כבד, מרק בצל, צ'יפס
גננת: הוא בטוח יעשה מלא קקי
אשתי: לא זה בסדר, הוא כבר עשה בבוקר
גננת: מלא קקי. מלא. כל היום.
מה שנקרא "כל מה שילד צריך הוא מבוגר אחד שיאמין בו"
אני עושה מטה-גיימינג במציאות - מגיע ראשון לישיבת בוקר בשביל להדליק מזגן על קירור ואז החדר מתמלא וכולם כזה "יואו קר" אבל אף אחד לא קם לשנות.
לצערי גם אני זוכר את הרובוט. אני לעולם לא אשכח את הרובוט
"חשוב לי שהצעצוע יעשה הרבה רעש. אני נוקם במישהו על רובוט מרעיש מלפני שנתיים"
אתמול בדיאנדי:
שחקנית אמריקאית: רגע, למה להגיד שאין הבדל בין דנמרק לשוודיה אמור לעצבן דנים?
אני: כי דנים ושוודים לא אוהבים זה את זה
אמריקאית: מה?! איך הם לא אוהבים זה את זה?! הם כ"כ קרובים גיאוגרפית!
אני: תראי. אני בד"כ לא מעלה את עניין ישראל-פלסטין בשולחן, אבל...
שחקן פולני: *אנחה כבדה*
תכתיבים מהקורפרייט אוברלורדס לשימור התדמית הבינלאומית
וואי אני בדיוק באתי לצייץ שמה נסגר עם הקטע שלנשים אומרים "תחייכי כמו בנאדם" וחגברים אומרים "please look as deranged as possible"
אני לא הולך לשלם כסף על לקחת את הילד שלי להצגה בכיכובו של אדם שקוראים לו "רועי מצחיקי"! אחי, אפילו לא היית מוכן לעבוד את האקסטרה 30 שניות שהיה לוקח לך לחשוב על השם "רועיקי מצחיקי"!
קיבלתי הדגמה בלייב לתאוריית הפרסה כשאיזה חבובה הסבירה לי שכישראלי ליברלי אני מתחזק את האימפריה שהיא קפיטליזם גלובלי והרגשתי שאנחנו באמת שתי הודעות מלהגיע ל-intetnational bankers
אני כשאשתי יוצאת למטבח ב-05:40 בבוקר ושואלת למה כל הדברים בחוץ והמגירות מפורקות
הגדול שר לקטן "מי זה התינוק החמוד הזה? מי זה התינוק החמוד הזה? מי זה התינוק החמוד הזה?"
ופתאום הבנתי שזה הלחן של "מי זה הבחור הסקסי הזה?" של תירסקסואל ואני אפילו לא בטוח מאיפה הוא מכיר את השיר
זה היה אקסטרה מצחיק גם כי לפני שיצאתי לאסוף אותו אמרתי לאשתי "אני הולך לאסוף ילדים מהמסגרות, אני אנסה שזה יהיה את שלנו" והיא אמרה "כן, אל תאסוף את הילדים הראשונים שבאים אליך"
לא מזמן הקטן התחיל לפתח קביעות אובייקט אז הוא עכשיו נורא מחפש אותי, ויותר מזה כשהוא קולט אותי הוא מיד מחייך ומתחיל לזחול אלי באמוק
ולכן אקסטרה הצחיק אותי כשבאתי לאסוף אותו מהגן וילד חייך אלי והתחיל לזחול אלי באמוק והגננת צעקה "ליאו! ליאו לאן אתה הולך זה לא אבא שלך!" בעוד שלי היה עסוק באיזה רעשן
אולי אם במקום לסדר את האוכל על המדפים ולהצטלם איתו, היית נותן אותו לתינוקות, לא היה חסר להם אוכל
אנשים שפעם נראו לך קצת קווירקי ואז עובר הזמן ואתה כזה "אה, זו בעצם לא פרסונה, הבנאדם פשוט דפוק לחלוטין"
אשתי: אני כותבת לך בווטסאפ כדי שאני לא אשכח
אני: אל דאגה אני אשכח בשביל שנינו
החיים הם דבר מרגש אין ספק
יוצא מהבית לעבודה
אולי יקח רבע שעה להגיע ויהיה זמן לקפה
אולי יהיה פקק ויקח שעה וחצי
אולי יהיה פיגוע ולא אגיע בכלל
הרפתקאה!
צפיתי בכמה פרקים של משמר המפרץ וכמה של vip. האם יכול להיות שזה הכל בגלל התסריטאים/במאים שהיא עבדה איתם?
אני לא מבין אם פמלה אנדרסון עשתה המון עבודה לקראת האקדח מת מצחוק או שפשוט כל השנים האלה היא הייתה שחקנית ממש טובה ופשוט אף אחד לא נתן לה הזדמנות אמיתית
תקשיבו גם אני לא רציתי לחזור לבית הספר בגיל הזה אבל זה מרגיש לי מוגזם
יש אנשים שכשהם יוצאים לחופש הכל פשוט קורס
אדם אחד כזה היא האחות שמתחילה לעבוד שעה לפני כולם ומדליקה את המזגנים לכולם. האדם הכי חיוני במערכת הבריאות, אני לא יודע איך נסתדר בלעדיה
"לשירת התקווה" אוקי כל הכבוד לצה"ל אני מניח
אני באמת לא מבין את מהות הטקס. את ההופעה הרימו ילדים בכיתה ה', אבל ההורים שלהם לא פה, ההורים פה זה ההורים של הילדים בכיתה א'. מי הקהל יעד?! מי חשק בזה?! למה?!
הטקס הופסק כי איזה ילד התחיל לצעוק "אני רוצה לאכול! אני רוצה הביתה! משעמם לי!"
כולנו איתך ילד. כולנו איתך
זו הפעם ה-18 שאני שומע היום את "משהו חדש מתחיל"
משהו חדש מתחיל אבל זה לא השיר הזה
